קידוש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עשרת הדברות ⭠ עשרת הדיברות (באמצעות WP:JWB)
שורה 9:
[[קובץ:4Commandment nash papirus.png|שמאל|ממוזער|250px|{{ציטוטון|זכור את יום השבת}} ב[[פפירוס נאש]], [[המאה השנייה לספירה]]]]
 
מהפסוק ב[[עשרת הדברותהדיברות]] ([[ספר שמות|שמות]] כ, ז) "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ", נלמדת [[מצוות קידוש השבת בדברים]]. בנוסף דרשו [[חז"ל]]{{הערה|1=[[תלמוד בבלי|בבלי]] [[מסכת פסחים|פסחים]], קו, א}} על פסוק זה - "זוכרהו על היין".
 
מוסכם כי הקידוש בליל שבת הוא מצווה מן התורה ולדעת רוב הפוסקים גם הקידוש בליל יום טוב, אך ישנה [[מחלוקת הלכתית|מחלוקת]] האם קביעת הקידוש על יין (במקום הסתפקות באמירה בלבד, כפי שנעשה ב[[תפילת ערבית של שבת]]) היא מהתורה או מדרבנן. על פי הרמב"ם קביעת הקידוש על היין היא מדרבנן{{הערה|{{רמב"ם|זמנים|שבת|כט}}}}, בעוד לפי רש"י היא מהתורה.
שורה 105:
 
==הזכרת יציאת מצרים כטעם לשבת בנוסח הקידוש==
בנוסח ברכת הקידוש של ליל שבת מופיעה הנמקה ל[[שבת]] כ'זיכרון ל[[בריאת העולם (יהדות)|מעשה בראשית]]', וכ־'זכר ל[[יציאת מצרים]]'. אזכור השבת בהקשר יציאת מצרים מעורר קושי, מאחר שאין קשר ברור בין השבת ליציאת מצרים (אף כי הקשר זה מובא ב[[עשרת הדברותהדיברות]] ב[[פרשת ואתחנן]], ומשפט זה הוא בעקבות גמרא שבה מובא כי יש להזכיר את יציאת מצרים בקידוש השבת). לשאלה זו (המובאת ב[[ארבעה טורים|טור]]) ניתנו מספר הסברים:
* משפט זה עולה על המילים הקודמות לו: 'כי הוא יום תחילה למקראי קודש', כלומר מקראי הקודש (חגי ישראל) הם זכר ליציאת מצרים (הסבר הטור).
* יציאת מצרים מורה על קיום אלוהים, שציווה על שמירת השבת, ועל כן יציאת מצרים היא ההוכחה לחובת שמירת השבת (הסבר ה[[רמב"ם]])