סיפוח – הבדלי גרסאות

על פי עקרונות [[משפט בינלאומי פומבי|המשפט הבינלאומי]], כפי שהיה נהוג עד [[מלחמת העולם השנייה]], ניתנה [[זכות הכיבוש]] לכוח צבאי שניצח בעימות מזוין, כולל החלת [[כיבוש|כיבוש צבאי]] או סיפוח. במהלך מלחמת העולם השנייה, סיפוח היה אמצעי דרכו איבדו אוכלוסיות שלמות את ההגנות שלהן כאוכלוסיות בשטח כבוש על פי [[החוק הבינלאומי]].

מלחמת לאחרהעולם המלחמההשנייה ותוצאותיה גרמו לשינוי ביחסה של הקהילה הבינלאומית למקרי כיבוש וסיפוח. בעקרונות המשפט הבינלאומי שנוסחו במהלך [[משפטי נירנברג]] נקבע איסור על מלחמה תוקפנית. גישה דומה באה לידי ביטוי בהצהרות שונות של מנהיגי המעצמות ובשורה של החלטות בעצרת הכללית של האו"ם, הונהגובהן החלטה 3314. שינויים לחוקנוספים במשפט הבינלאומי, באמצעותכדוגמת [[אמנת ז'נבה הרביעית]], שמקשיםמקשים על מדינות כובשות לעקוף את החוק הבינלאומי באמצעות סיפוח, לכן כיום סיפוח של חבל ארץ אפשרי רק כאשר המדינה לה היה שייך חבל הארץ חדלה מלהתקיים.