ברכת בורא פרי הגפן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
במחשבה נוספת, הפסקה הזו בכלל לא רלוונטית
שורה 3:
| רוחב = 21%
| כותרת = בורא פרי הגפן
| תוכן = בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם בּוֹרֵא פְּרִי{{הערה|יש אומרים: 'פְרִי', עיינו להלן בסוף הערך.}} הַגָּפֶן{{הערה|בנוסח ספרד: הַגֶָפֶן}}
}}
[[קובץ:Red_Wine_Glass.jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים|על היין אומר בורא פרי הגפן]]
שורה 31:
 
נוסח הברכה לפי מנהג האשכנזים, התימנים וחלק מיוצאי תוניס הוא בורא פרי הַגָּפֶן, האות ג' בקמץ, אך מנהג רוב הספרדים לומר בורא פרי הַגֶּפֶן כשהאות ג' בסגול.{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=qOjGDfGDFZs הרב יצחק יוסף בשיעורו השבועי]. יש לציין שבסידורי האשכנזים הישנים (קודם ר' [[שבתי סופר]]) מופיע הַגֶּפֶן כמו אצל הספרדים, עיינו בסידור אזור אליהו, ירושלים תשע"א, עמ' קב.}} האמירה בקמץ היא מאחר שהמילה "הגפן" הוא בסוף הברכה, ועל כן, על פי כללי דקדוק [[לשון המקרא]] ו[[ניקוד טברני|הניקוד הטברני]], היא [[צורת הפסק]], המחליפה את הסגול בקמץ.{{הערה|עיינו ב[https://www.ykr.org.il/question/13514 תשובת הרב אמיר דאדוואנד] באתר [[ישיבת כסא רחמים]].}} טעם החולקים הוא שכללי צורת ההפסק תקפים רק בשלון המקרא ואין להחיל את כללי הדקדוק הטברני של לשון המקרא על נוסח התפילה והברכות.
 
== ברכת הטוב והמטיב ==
{{הפניה לערך מורחב|הטוב והמיטיב}}
כאשר אדם שתה [[יין]] בסעודתו בחבורת אנשים ומגישים לו יין משובח יותר, שלא היה קודם על השולחן, תיקנו חז"ל לברך ברכה מיוחדת ברכת 'הטוב והמטיב'.
 
== קישורים חיצוניים ==