אבו עוביידה בן אל-ג'ראח – הבדלי גרסאות

'''אַבּוּ עֻבַּיְדַה עַאמִר בְּן עַבְּד אללַּהּ בְּן אלְ-גַ'רַּאח''' (ב[[ערבית]]: '''أبو عبيدة عامر بن عبدالله بن الجراح'''; [[583]]–[[639]]) היה אחד מעשרת [[אלצחאבה|מלוויו]] הראשונים של [[מוחמד]] שלהם הובטח [[גן עדן]]. שמו מוזכר בכתבים אסלאמיים קדומים. לאחר מותו של הנביא שימש אבו עוביידה מפקד צבאי, איש אמונו של ה[[ח'ליפה|ח'ליף]] [[עומר בן אל-ח'טאב]], והוא נשא בתואר '''מגן האומה''' (أمين الأمة; אמין אל-אומה).

בשנת [[624]] השתתף אבו עוביידה ב[[קרב בדר]], שהסתיים בניצחון הצבא האסלאמי הקטן על בני שבט קורייש. בקרב הותקף אבו עוביידה על ידי אביו, ואבו עוביידה הרג אותו ב[[דו-קרב]]. בשנת [[625]] השתתף אבו עוביידה ב[[קרב אוחוד]] והגן בגופו על הנביא מוחמד בעת הנסיגה. הוא השתתף במשא ומתן עם אנשי [[מכה]] וחתם על [[הסכם חודיבייה]], הסכם [[שביתת נשק]] שנחתם בין הנביא מוחמד לאנשי מכה ב-[[628]]. בשנת [[630]] השתתף אבו עוביידה כמפקד אחד מארבעת הגדודים האסלאמיים בכיבוש מכה, ולאחר מכן השתתף ב[[קרב תבוכ]], שפתח בשנת 630 את המלחמה בין הערבים בהנהגת מוחמד לבין ה[[האימפריה הביזנטית|ביזנטים]]. בשנת [[632]] נפטר מוחמד, ומאבקי הירושה העלו לכיסא את [[אבו בכר]], ה[[ח'ליפה|ח'ליף]] הראשון.

עם מותו של אבו בכר הוכתר עומר בן אל-ח'טאב כח'ליף השני, והלה מינה את אבו עוביידה כמפקד העליון של הצבא האסלאמי במקומו של [[ח'אלד בן אל-וליד]]. הסיבה לחילופי הגברי לא ידועה במדויק, אך ייתכן שהח'ליף חשש מהמוניטין שח'אלד בן אל-וליד יצר כמצביא בלתי מנוצח ומהפופולריות שלו בקרב החיילים והעדיף לשים במקומו את אבו עוביידה, שתכונתו הבולטת הייתה נאמנות והוכיח כי אין הוא חפץ בכיסא ה[[ח'ליפה|ח'ליף]]. קצב התקדמות הצבא האסלאמי הואט תחת פיקודו של אבו עוביידה, אך לא הופסק; אבו עוביידה נתגלה כמנהלתן יעיל אך נזקק לח'אלד בן אל וליד כמפקד צבאי ישיר של הצבא. בינואר [[635]] נכבש המבצר האסטרטגי [[פלה (יישוב קדום)|פלה]] שבעבר הירדן. במרץ [[636]] נכבשה העיר [[חומס]], מרכז מנהלי חשוב של הביזנטים, לאחר מצור של חצי שנה. כיבוש סוריה אז הושלם למעשה, והאימפריה הביזנטית לא יכלה מלהימנע מעימות ישיר עם הצבא האסלאמי.