אפרים אליעזר צבי הירש חרלפ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפות (שנייה , הייתה , על פי ), הסרת הערה שמקומה בערך על מזריטש, השמטת תארים, קישורים פנימיים
Charlapg (שיחה | תרומות)
תיקונים והוספות
שורה 1:
הרב''' אפרים אליעזר צבי חרל"פ '''היה מגדולי היהדות באמצע המאה ה-19 בפולין, [[אב בית דין|אב בית הדין]] בעיר [[מיינדזיז'ץ פודלסקי|מזריטש]] ב[[פולין]], וקהילות נוספות בסביבה.
הרב''' אפרים אליעזר צבי חרל"פ '''היה [[אב בית דין|אב בית הדין]] בעיר [[מיינדזיז'ץ פודלסקי|מזריטש]] ב[[פולין]], וקהילות נוספות בסביבה. נולד בעיר [[טיקטין]] לאביו ר' זאב, חיבר את הספרים 'הוד תהלה' 'מגדנות אליעזר' ו'עטרת צבי', היה קרוב ל"[[היהודי הקדוש|יהודי הקדוש]]" מ[[פשיסחא]] ו[[החוזה מלובלין]] שלא זזו מלחבבו (מדברי רבי ר' בונם מפרשיסחא במכתבו). נפטר ה' אלול תר"ט. אליעזר צבי הירש כיהן כרב במספר ערים ביניהן גאנינדז<ref>מוזכרת בספרו עטרת צבי, דף י"ט, תשובה שכתב ב"כ״ט אדר הראשון תקפ״ג לפ״ק גאנינדז". Goniadz העיר נמצאת כ-50 קילומטר מצפון לביאליסטוק ולטיקטין.</ref>, ראיגרד<ref>Rajgród, צפונה לגאננידז כ-50 קילומטר, בצידו השני של פארק Narodowy.</ref>, שצוצין<ref>50 קילומטר מדרום מערב לראיגראד, על כביש 61,Szczuczyn</ref>, ביזון<ref>מדרום למזריטש, אולי '''Bizon Cerkwica''' - מצפון מערב לוורשה, קרוב לים הבלטי, אין עדות על יישוב יהודי שם</ref>(1827), וסאכטשוב<ref>'''Sochaczew, כ-100 קילומטר ממערב לוורשה. לכאורה הרחק ממרכז פעילותו בפודוליה, דרום מזרח פולין,'''</ref>.(לא ברור סדר כהונתו ) בשנת 1833 התמנה כאב בית הדין ב'מזריטש גודל', תוך כדי שהוא עומד בקשרים עם גדולי הדור ביניהם הגיסים יוסף שאול נתנזון ומרדכי זאב איטונגא, הרב רבי שמחה בונים מפשיסחא (1827 – 1767) ורבי יעקב יצחק מפשיסחא ("היהודי הקדוש" – 1814 – 1766). אף על פי שהיה מתנגד לחסידות זכה לכבוד והערכה מצד הרבי מקוצק, מנחם מנדל מורגנשטרן (1859 – 1777). בביקוריו בלובלין נהג לסור לחוזה מלובלין – יעקב יצחק הלוי (1815- 1745) והיה בן בית אצלו.
 
=== ביוגרפיה ===
ידוע מכתבו נגד החסידות שהובא על ידי ההיסטוריון דובנוב בספריו.
הרב''' אפרים אליעזר צבי חרל"פ '''היה [[אב בית דין|אב בית הדין]] בעיר [[מיינדזיז'ץ פודלסקי|מזריטש]] ב[[פולין]], וקהילות נוספות בסביבה. נולד בעיר [[טיקטין]] לאביו ר' זאב, חיבר את הספרים 'הוד תהלה', 'מגדנות אליעזר' ו'עטרת צבי', היה קרוב ל"[[היהודייעקב הקדושיצחק מפשיסחה|יהודי הקדוש]]" מ[[פשיסחאמפשיסחא]] ו[[יעקב יצחק הורוביץ|החוזה מלובלין]] שלא זזו מלחבבו (מדברי רבי ר' בונם מפרשיסחא במכתבו). נפטר ה' אלול תר"ט. אליעזר צבי הירש כיהן כרב במספר ערים ביניהן גאנינדז<ref>מוזכרת בספרו עטרת צבי, דף י"ט, תשובה שכתב ב"כ״ט אדר הראשון תקפ״ג לפ״ק גאנינדז". Goniadz העיר נמצאת כ-50 קילומטר מצפון לביאליסטוק ולטיקטין.</ref>, ראיגרד<ref>Rajgród, צפונה לגאננידז כ-50 קילומטר, בצידו השני של פארק Narodowy.</ref>, שצוצין<ref>50 קילומטר מדרום מערב לראיגראד, על כביש 61,Szczuczyn</ref>, ביזון<ref>מדרום למזריטש, אולי '''Bizon Cerkwica''' - מצפון מערב לוורשה, קרוב לים הבלטי, אין עדות על יישוב יהודי שם</ref>(1827), וסאכטשוב<ref>'''Sochaczew, כ-100 קילומטר ממערב לוורשה. לכאורה הרחק ממרכז פעילותו בפודוליה, דרום מזרח פולין,'''</ref>.(לא ברור סדר כהונתו ) בשנת 1833 התמנה כאב בית הדין ב'מזריטש גודל', תוך כדי שהוא עומד בקשרים עם גדולי הדור ביניהם הגיסים יוסף שאול נתנזון ומרדכי זאב איטונגא, הרב רבי [[שמחה בונים מפשיסחה|שמחה בונים מפשיסחא]] (1827 – 1767) ורבי יעקב יצחק מפשיסחא ("היהודי הקדוש" – 1814 – 1766). אף על פי שהיה מתנגד לחסידות זכה לכבוד והערכה מצד הרבי מקוצק, [[מנחם מנדל מקוצק|מנחם מנדל מורגנשטרן]] (1859 – 1777). בביקוריו בלובלין נהג לסור לחוזה מלובלין – יעקב יצחק הלוי (1815- 1745) והיה בן בית אצלו.
 
ידוע מכתבו נגד החסידות שהובא על ידי ההיסטוריון [[שמעון דובנוב|דובנוב]] בספריו.
 
על אף שהיה מתנגד חריף לחסידות, לא נמנע מקשרים תורניים, בעיקר עם ענף החסידות שהדגישו למדנות כמו חסידות פשיסחא וחסידות לובלין.
 
שני מאורעות גדולים בתולדות החסידות בראשית המאה ה-19 נקשרו גם אליו: [[החתונה הגדולה באוסטיהבאוסטילה]] (1821) ופרשתו[[פרשת הילד ממקווא]].
 
חיבר ספרים רבים אך לא זכה להדפיסם. הספר הראשון שפורסם הוא קונטרס העוסק בסוגית '[[ריחא מילתא היא]]' שהוא רוב בתוך הספר 'ריח ניחוח' ורשא ת"ר (להלן).
 
כאן מצוין בהסכמות כי הוא סבל מליקוי בעיניו.
שורה 17 ⟵ 20:
כתבי ידו שנשתמרו מהשריפה עברו לבנו בכורו זאב יהודה שהוסיף עליהם הגהות. זאב יהודה שעלה כנראה לארץ ישראל ונפטר ללא צאצאים. השאיר את כתבי היד במזריץ אצל מרדכי חיים לייב בן פנחס אליעזר פינקלטאב.( על פי הקדמה לספר דברי חפץ של אחיו).
 
אחיו יצחק חרל"פ נישא לבת דודתו חיה בת יהודה לייב חרלפ שהיה רב העיר [[מריאמפולה|מריאמפול,]] והם שעלו לארץ בשנת התר"י, מייד אחרי פטירתו, מהעיר ווילקאוישקו[[וילקובישק|וילקאוישק]] בפלך [[סובאלק]] בצפון פולין והיום ליטא והיו המייסדים של משפחת חרלפ בארץ ישראל.
 
על אף שהיה מתנגד לתנועת החסידות,לא נמצאה בכתביו (נכון ל-[[2020]]) כל התייחסות על סוגיית העלייה לארץ ישראל וקשריו לגאון מווילנא.