התחייה הגותית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הצלת 1 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.1 |
RimerMoshe (שיחה | תרומות) קתדרלת נוטרדאם דה פארי ==> קתדרלת נוטרדאם (פריז) |
||
שורה 43:
התחייה הגותית זכתה לבסיס אינטלקטואלי טוב יותר בידי החלוץ [[ארקיז דה קאמו]] (Arcisse de Caumont), שייסד את "החברה לחוקרי עתיקות של נורמנדי" (''Societé des Antiquaires de Normandy'') בתקופה בה פירוש המילה ''antiquaire'' היה מומחה לעתיקות. הוא פרסם את עבודתו על [[אדריכלות נורמנית]] ב-[[1830]]. בשנה שלאחר מכן פרסם הסופר הצרפתי הנודע [[ויקטור הוגו]] את הספר [[הגיבן מנוטרדאם]] (במקור: Notre Dame de Paris) בו משמשת הקתדרלה הגותית [[קתדרלת נוטרדאם (פריז)|נוטרדאם דה פארי]] הן כמקום התרחשות העלילה והן כאחת הגיבורים בה. הספר זכה לפופולריות עצומה. הוגו כתב את הספר כדי לעורר דאגה לשימור [[:קטגוריה:מבנים גותיים|מבנים גותיים]] עתיקים ולא כדי להתחיל גל בנייה חדש בסגנון הגותי.
בשנה שבה הופיע הספר "הגיבן מנוטרדאם", המלוכה הצרפתית החדשה ייסדה משרה של מפקח כללי על מונומנטים עתיקים, ואיישה אותה ב-[[1833]] בידי איש הרוח [[פרוספר מרימה]], שהפך ב-[[1837]] למזכיר "הוועדה למונומנטים עתיקים" (''Commission des Monuments Historiques''). ועדה זו הורתה לאדריכל השימור [[אז'ן עמנואל ויולה-לה-דוק]] לדווח על המצב של [[מנזר וזלה]] ב-[[1840]]. אחרי שמילא את הדו"ח, ויולה-לה-דוק שם פעמיו לשחזר את המבנים העתיקים המסמלים את צרפת, בהם [[קתדרלת נוטרדאם (פריז)|קתדרלת נוטרדאם דה פארי]], [[סנט שאפל]], [[וזלה]] (Vézelay), [[קרקסון]] (Carcassone), טירת Roquetaillade, [[מון סן מישל]], פיירפונד (Pierrefonds), [[ארמון האפיפיורים]] ב[[אביניון]] ועוד.
הכנסייה הנאו-גותית החשובה הראשונה בצרפת הייתה [[בזיליקת קלוטילדה הקדושה]] ב[[פריז]], שהוקדשה לאשתו של המלך ה[[פרנקים סאלים|פרנקי]] [[כלוביס הראשון]] שזכתה לקנוניזציה והייתה חשובה ל[[בית בורבון]]. הכנסייה נבנתה ב-[[1846]] ונחנכה ב-[[30 בנובמבר]] [[1857]]. האדריכל שנבחר לתכנון ובניית הכנסייה היה ממוצא [[גרמניה|גרמני]] - פרנסואה כריסטיאן גאו (François-Christian Gau). בשלבים האחרונים של הבנייה שונתה תוכנית הכנסייה באופן ניכר על ידי עוזרו, תיאודור באלו (Théodore Ballu), דבר שהוליד את צמד ה[[צריח מחודד|צריחים המחודדים]] בחזית המערבית.
שורה 75:
[[קובץ:Sainte Chapelle - Upper level 1.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הקומה העליונה של [[סנט שאפל]], שחודשה בידי ויולה-לה-דוק ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]]]]
[[קובץ:Central Park New York City New York 4.jpg|ממוזער|250px|תחרת [[ברזל]] גותית בגשר Calvert Vaux ב[[סנטרל פארק]], [[ניו יורק]]]]
הגם שב[[צרפת]] התחייה הגותית לא התרחשה כה מוקדם כמו ב[[אנגליה]], היא הולידה את אחד מענקי התחייה הגותית: ה[[אדריכל]], המשמר, והתאורטיקן '''[[אז'ן עמנואל ויולה-לה-דוק]]'''. בנוסף להיותו תאורטיקן משפיע היה ויולה-לה-דוק גם אדריכל מוביל שגאוניותו הייתה בשחזור מבנים עתיקים, שיפוצם ושימורם. הוא האמין בשחזור המבנה למצב של שלמות שבו המבנה היה אמור להיות אפילו אם לא הגיע למצב כזה בהיסטוריה שלו (כך למשל תכנן חזית נאו-גותית עם שני [[צריח מחודד|צריחים מחודדים]] ל[[קתדרלת קלרמון-פראן]] שנבנתה בידי תלמידו, על אף שחזית כזאת לא הייתה לקתדרלה מאז ומעולם, ונדירים היו המגדלים הגותים עם צריחים מחודדים בצרפת; בנוסף, בעת ששיפץ את [[קתדרלת נוטרדאם (פריז)|קתדרלת נוטרדאם דה פארי]] הוסיף לה [[צריח מחודד|צריח "פלש"]] מעל מקום המצלב). הוא יישם את התאוריות שלו ל[[ביצורים|ביצורי]] העיר [[קרקסון]], ול[[קתדרלת נוטרדאם (פריז)|קתדרלת נוטרדאם דה פארי]] ו[[סנט שאפל]]. בהיבט זה הוא היה שונה מהאדריכל האנגלי [[ג'ון ראסקין]] שכן הוא החליף לעיתים קרובות את העבודה של בנאים וסתתים מימי הביניים. גישתו הרציונלית כלפי הגותיקה הייתה בניגוד חד למקורות הרומנטיים של התחייה הגותית, ונחשבת בעייני מספר מלומדים כפתיחה ל"[[כנות מבנית]]" שנדרשה בידי ה[[מודרניזם]].
במשך כל הקריירה שלו התלבט ויולה-לה-דוק האם יש להשתמש ב[[ברזל]] ו[[פלדה]] בשחזור ובניית מבנים גותיים. למעשה, ברזל שימש במבני התחייה הגותית מאז תחילת גל התחייה. מי שגרמו לתיוג הברזל (בין אם נראה ובין אם לא) כלא-מתאים למבנה גותי אמיתי היו ראסקין ותנועת הגותיקה הארכאולוגית. ויכוח זה החל לקרוס באמצע [[המאה ה-19]] כאשר הוקמו מבנים כמו [[ארמון הקריסטל]] (העשוי מ[[ברזל]] ו[[זכוכית]]) והחצר המזוגגת של מוזיאון [[אוניברסיטת אוקספורד]], ונראה שהם אימצו עקרונות גותיים ומימשו אותם באמצעות ברזל. בין השנים [[1863]] ל-[[1872]] כתב ויולה-לה-דוק את המסה "Entretiens sur l’architecture" ובה סט של תכנונים נועזים למבנים ובהם שילוב של בנייה עם ברזל. הגם שאף אחד מתכנונים אלה לא מומש, הם השפיעו על מספר דורות של מתכננים ואדריכלים, הבולטים שביניהם הם [[אנטוני גאודי]] ב[[ספרד]] ו[[בנג'מין באקנול]] ב[[אנגליה]] (באקנול היה חסיד של ויולה-לה-דוק ותרגם את ספריו לאנגלית, ויצירת המופת שלו הייתה [[אחוזת וודצ'סטר]]).
| |||