יחסי ישראל–מקסיקו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏משבר 2017: קישורים פנימיים, הגהה, קידוד קישורים
אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 8:
|מפה={{מפת איתור/יחסי מדינות - העולם|מפה=ישראל-מקסיקו}}
}}
 
בין '''[[מדינת ישראל]] ו[[מקסיקו]]''' מתקיימים [[יחסים דיפלומטיים]]. נכון לשנת [[2016]] לישראל יש שגרירות רשמית ב[[מקסיקו סיטי]], ולמקסיקו יש שגרירות רשמית ב[[תל אביב]]. מקסיקו הכירה במדינת ישראל בשנת [[1950]], ובשנת [[1952]] שתי המדינות כוננו ביניהן יחסים דיפלומטיים רשמיים.
 
שורה 16 ⟵ 15:
באוגוסט 1974 התחשמלה למוות שגרירת מקסיקו בישראל, רוסאריו קסטיאנוס, בזמן שהחליפה נורה בביתה ב[[הרצליה פיתוח]]. שנה לאחר מכן, באוגוסט 1975, ביקר בישראל נשיא מקסיקו, [[לואיס אצ'ווריה אלווארס]], כחלק ממסע שערך באזור לצורך קבלת תמיכה בבחירתו ל[[מזכ"ל האו"ם]] במקום [[קורט ולדהיים]]. אצ'ווריה עלה ל[[מסגד אל-אקצא]], הלך ב[[ויה דולורוזה (רחוב)|ויה דולורוזה]] וביקר ב[[מכון ויצמן למדע]] וב[[חבל לכיש]]. לאחר מכן טס במסוק ל[[מצדה]] ומשם ל[[רמת הגולן]]. הוא ביקר את שר החוץ [[יגאל אלון]] ב[[גנוסר]] וערך עמו שיט על [[הכנרת]]. אולם על אף ביקורו החגיגי, שלושה חודשים מאוחר יותר הצביעה מקסיקו בעד [[החלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם]] שקבעה כי "ציונות היא צורה של גזענות ואפליה גזעית".{{הערה|[[אודי מנור]], '''יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית''', עמ' 368–369.}}
 
היחסים בין שתי המדינות החלו להתפתח אך לקראת סופה של המאה ה-20, הן בעקבות שגשוגה הכלכלי של מקסיקו, אשר גרם לה לתור אחר שווקים המתאימים לתוצרתה, והן בעקבות עלייה בהיקפה של התיירות בין שתי המדינות (בעיקר תיירים ישראלים, שהחלו להגיע למקסיקו במספרים גדלים והולכים), אשר הביאה לצורך במיסוד נוהלי עבודה משותפים בתחומי התיירות והמסחר. היחסים הכלכליים ההולכים ומתגברים הובילו לחתימה על [[הסכם סחר]] הדדי בין שתי המדינות בשנת [[2000]], אשר הביא לעלייה ניכרת בהיקף הסחר שבין שתי המדינות.{{הערה|1=[http://mfa.gov.il/MFA/PressRoom/2012/Pages/Israel-Mexico-3-July-2012.aspx], באתר משרד החוץ {{אנגלית}}}}. נכון לשנת [[2012]], ישראל היוותה את שותפת הסחר ה-42 בגודלה של מקסיקו, והגדולה ביותר באזור המזרח התיכון, כאשר היקף הסחר ההדדי שבין שתי המדינות נאמד בסך של 600 מיליון דולר בשנה.{{הערה|1=[http://www.milenio.com/cdb/doc/impreso/8766384 El Comercio entre México e Israel] {{ספרדית}}}}{{הערה|{{ערוץ7|אבי חיים|מחזקים את הדיפלומטיה בין ישראל למכסיקו|240507|3 ביולי 2012}}}}.
כמו כן, שתי המדינות חברות בארגון ה-[[OECD]].
 
[[מינהל סחר חוץ]] ב[[משרד הכלכלה|משרד הכלכלה והתעשייה]] מפעיל נספחות מסחרית ב[[מקסיקו סיטי]]. הנספח הכלכלי במקסיקו הוא אוריאל רביב.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://israel-trade.net/americas/author/urielr/|כותרת=אמריקה בלוג מינהל סחר חוץ - אוריאל רביב|אתר=אמריקה|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2018-10-13}}}}.
 
===משבר 2017===
בינואר 2017 נקלעו היחסים למשבר בעקבות [[ציוץ (טוויטר)|ציוץ]] תמיכה של [[ראש ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]] ביוזמת נשיא ארצות הברית [[דונלד טראמפ]] לבנות [[גדר ההפרדה בין ארצות הברית למקסיקו|חומה על גבול ארצות הברית-מקסיקו]]. שגריר ישראל במקסיקו ננזף, ושר החוץ המקסיקני אמר כי דברי נתניהו הם מעשה תוקפנות כלפי ארצו. התבטאות נתניהו ספגה ביקורת גם מצד ראשי הקהילה היהודית במקסיקו. לאחר שיחת טלפון בין הנשיאים [[ראובן ריבלין]] ו[[אנריקה פניה נייטו]] דווח על סיום המשבר.{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר|ריבלין התנצל על ציוץ החומה של נתניהו. מכסיקו: המשבר מאחורינו|4915772|31 בינואר 2016}}}}.
 
בספטמבר 2017 יצא ראש ממשלת ישראל נתניהו לביקור ב[[אמריקה הדרומית]] ונפגש עם [[נשיא מקסיקו]].{{הערה|{{ynet||נתניהו לנשיא מקסיקו: "הביקור באמריקה הלטינית - תיקון טעות היסטורית"|5016929|15 בספטמבר 2017}}}} בעקבות [[רעידת האדמה בפואבלה (2017)|רעידת אדמה במקסיקו בספטמבר 2017]] ישראל שלחה משלחת חילוץ לסיוע.{{הערה|[https://www.idf.il/מאמרים/כתבות/משלחת-חילוץ-למקסיקו/ משלחת סיוע של צה"ל נחתה ופועלת במקסיקו]}}{{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5019145,00.html רעידת האדמה במקסיקו: משלחת חילוץ והצלה של צה"ל תצא היום למדינה]}}