עיסאם סרטאווי – הבדלי גרסאות

'''עיסאם סרטאווי''' (ב[[ערבית]]: '''عصام السرطاوي'''; [[1936]] – [[10 באפריל]] [[1983]]) היה ממנהיגי ה[[פת"ח]]. בתחילת דרכו הנהיג ארגון [[טרור]] קיצוני שפרש מהפת"ח וביצע [[פיגוע|פיגועים]]ים באירופה, אך ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות השבעים]] פנה לדרך מתונה וניהל מגעים עם אנשי שמאל ישראלים, במטרה להגיע להסכם שלום עם ישראל על בסיס הכרה הדדית. נרצח ב[[פורטוגל]] במהלך כנס של [[האינטרנציונל הסוציאליסטי]], ככל הנראה בידי פלסטינים שראו בפעילותו ובעמדותיו [[בגידה]].

סרטאווי נולד ב[[עכו]]{{הערה|[http://www.britannica.com/EBchecked/topic/902979/Isam-Sartawi עסאם סרטאווי] באתר [[אנציקלופדיה בריטניקה]]}} ובשנת 1948 [[הנכבה|נמלטה]] משפחתו ל[[עיראק]]. סרטאווי למד [[רפואה]] ב[[בגדאד]] וב[[ארצות הברית]] ובעת [[מלחמת ששת הימים]] היה מנתח לב ב[[ארצות הברית]]. בעקבות המלחמה נסע ל[[ירדן]], הצטרף לפת"ח והשתתף ב[[פעולת כראמה|קרב כראמה]] ([[1968]]). ב-[[1969]] פרש מהפת"ח והקים את הארגון "ועד הפעולה לשחרור פלסטין", שנחשב לקיצוני יותר וביצע [[מתקפת הטרור בשדה התעופה של מינכן (1970)|פיגוע]] נגד נוסעי אוטובוס [[אל על]] בשדה התעופה]] ב[[מינכן]] ב-[[1970]]{{הערה|{{דבר||התוקפים במינכן - חברי ארגון המקבל רוב הסיוע מעיראק|1970/02/13|00213}}}}. סרטאווי ביקר את [[גרמניה המערבית]] על תמיכתה בישראל וטען שלא היה מבצע פעולת טרור על אדמת [[צרפת]] ו[[יוון]] התומכות בפלסטינים{{הערה|{{מעריב|א. דויטשקורן|מנהיג ארגון הפעולה: גרמניה שטח אויב|1970/03/12|00207}}}}. ביוני 1970 הצטרף למזכירות משותפת של ששה ארגוני טרור, בה היו חברים גם [[יאסר ערפאת]], [[ג'ורג' חבש]] ו[[נאיף חוואתמה]].

לאחר מכן הפך מנץ ליונה. ב-[[1971]] חזר להיות פעיל בפת"ח{{הערה|{{דבר||הסעיקה וחבאש מגנים את בורגיבה|1973/07/12|00102}}}}. ב[[שנות השבעים]] נפגש עם שורה של פעילי שלום ישראלים ביניהם [[אורי אבנרי]], [[מתתיהו פלד|מתי פלד]] ו[[אריה לובה אליאב|לובה אליאב]]{{הערה|{{דבר|דני רובינשטיין|מדיניות החוץ של לובה אליאב|1977/03/04|01802}}}}. בדצמבר 1977 שיבח את השיחות בין ישראל למצרים והכיר בזכויות העם היהודי בארץ ישראל{{הערה|{{דבר|זאב בארט|סרטאווי מראשי אש"ף משבח שיחות קהיר|1977/12/13|00116}}; {{דבר||המשך|1977/12/13|00212}}}}, דברים מהם התנער דובר אש"ף{{הערה|{{דבר|דני רובינשטיין|סרטאווי מוצע כנציג פלשתינאי|1977/12/14|00119}}}}. בשנת 1979 נפגש באופן לא רשמי עם [[שגריר ארצות הברית באומות המאוחדות]] [[אנדרו יאנג]] בווינה{{הערה|{{דבר|מרדכי ברקאי|יאנג התפטר|1979/08/16|00100}}}} ועם ועדת החוץ של הפרלמנט ההולנדי{{הערה|{{דבר||סרטאווי ייפגש עם ועדת החוץ של הפרלמנט ההולנדי|1979/10/04|00209}}}} כיועצו האישי של ערפאת באירופה. בשנת 1980 נפגש ב[[ארמון האליזה]] עם יועץ [[נשיא צרפת]] [[ואלרי ז'יסקר ד'אסטן]]{{הערה|{{מעריב||אש"ף רכש בניין מפואר ברובע ה-16 בפאריס|1980/11/25|01211}}}}. באפריל 1981 התפטר מהמועצהמ[[המועצה הלאומית הפלסטינית]] בגלל סירובה לקבל ממנו דיווח על שיחות השלום שלו{{הערה|{{דבר|אליהו אגרס|כשההיסטוריה חוזרת על עצמה|1982/01/29|01602}}}}. בתחילת 1983 אמר שאש"ף טועה בכך שאינה מכירה בישראל ואמר שאש"ף מוכנה להסתפק במדינה פלסטינית ביהודה שומרון ורצועת עזה, תוך ויתור על דרישותיה לגבי שטחה של ישראל{{הערה|{{דבר|יוסף פריאל|סרטאווי: אש"ף שוגה קשות|1983/02/08|00212}}}}. בפברואר 1983 התפטר שוב מהמועצה הלאומית הפלסטינית על רקע עמדותיו המתונות{{הערה|{{דבר|דן אבידן|סרטווי התפטר מהנהגת אש"ף|1983/02/21|00108}}}}. במרץ 1983 קרא למשא ומתן ישיר עם ישראל{{הערה|{{דבר|שאול צדקיה|סרטאווי קורא לחתור למו"מ ישיר עם ישראל|1983/03/08|00203}}}}.

ב-[[1979]] קיבל ב[[וינה|ווינה]] יחד עם אליאב את [[פרס ברונו קרייסקי]].

דעותיו המתונות עוררו עליו זעם בארגוני הטרור הפלסטיניים. באפריל 1983 הגיע לוועידת [[האינטרנציונל הסוציאליסטי]] באלבופרהב[[אלבופיירה]] שבפורטוגל{{אנ|Albufeira}} שב[[פורטוגל]], במעמד משקיף{{הערה|{{דבר||מעמד נציגי אש"ף|1983/04/08|00200}}}}, לאחר ש[[שמעון פרס]] הסכים לנוכחותו ללא מעמד רשמי{{הערה|{{דבר||איך הוזמן סרטאווי|1983/04/10|00102}}}}. סרטאווי נרצח ב-10 באפריל [[1983]], בידי מתנקש שהיה ככל הנראה מ[[ארגונו של אבו נידאל]].{{הערה|{{דבר||מבקשים לקבור את סרטאווי בגדה|1983/04/11|00104}}}}.