אלזרנוג–אבו קוידר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
Gitit- WMIL (שיחה | תרומות)
שורה 26:
 
== מיקום ורקע היסטורי ==
בכפר גובלים [[ביר אל-משאש]] ממזרח, הכפר [[ח'אשם זנה]] ממערב, [[ביר אל-חמאם]] מצפון והכפר [[אבו תלול]] מדרום - כולם כפרים בלתי מוכרים{{הערה|[http://www.ac-ap.org/194916/%D7%94%D7%9B%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%91%D7%9C%D7%AA%D7%99-%D7%9E%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A0%D7%92%D7%91 דו"ח הכפרים הבלתי מוכרים בנגב], מעל"א, ינואר 2009}}. הכפר הוקם ע"י [[משפחת אבו קוידר]] עוד לפני [[הכרזת העצמאות|קום המדינה]]. מרבית התושבים מקורם מהכפר [[בני סוהילה]] שנמצא בעזה, שנאלצו לעזוב לאחר סכסוך גדול. מקור השם ב[[ואדי|וואדי]] אלזרנוג הממוקם מצפון לכפר (קרוב ל[[באר שבע|וואדי באר שבע]]) ומשמעות המילה אלזרנוג בערבית היא "נהר קטן".<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.azzarnug.net/|הכותב=|כותרת=אלזרנוג|אתר=azzarnug|תאריך=}}</ref>
 
== אוכלוסייה ==
 
לפי [[קירוב|אומדנים]] לא רשמיים, גרים בכפר כ-5,000 תושבים{{הערה|[http://www.dukium.org/user_uploads/News-Letters/yedion13_HEB_4web.pdf ידיעון פורום דו-קיום בנגב], גיליון 13, נובמבר 2010}} ממשפחת אבו קוידר, אל-אעסם, אל-ראפאייעה ואבו מאדי ומשפחות נוספות. משפחת אבו קוידר היא המשפחה הגדולה ביותר ומונה כ-3,000 נפשות על כן הכפר מוכר גם כן בשם אבו קוידר.
משפחת אבו קוידר היא המשפחה הגדולה ביותר ומונה כ-3,000 נפשות על כן הכפר מוכר גם כן בשם אבו קוידר.
 
== מוסדות ושירותים ==
בשנת [[1979]] הקימה המדינה את "[[הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז דרום"]] ואת [["הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב"]]. אחת ממטרות הקמתן היא ליישב ולרכז את הבדואים ביישובים מסוימים בעלי אורח חיים עירוני, פחות כפרי (דוגמת [[רהט]], [[ערערה-בנגב|ערערה בנגב]], [[חורה]] וכו'..). כשלא עלה בידיהן ליישב  את כל הבדואים במספר קטן של ישובים ולהעביר אותם מכפריהם, הממשלה לא הכירה בכפרים שתושביה סירבו לעבור. כתוצאה מכך, כפרים אלו לא הצליחו לפרנס את עצמם, מה שגרם להתפשטות האבטלה. יתר על כן, תושבי הכפרים הבלתי מוכרים בכלל, חיים בתנאים [[סוציאליזם|סוציאליים]] קשים מאוד, וסבלו מריבוי חסר תקדים של [[סמים]] ו[[אלימות]]. תושבי הכפר מתפרנסים בעיקר מעסקים אישיים ועצמאיים,[[קבלנות]], [[תשתית|תשתיות]], [[נהיגה על משאיות]], רעיית צאן ו[[חקלאות]].
 
היות והכפר איננו מוכר ע"י [[רשויות המדינה]], תושבי הכפר אינם זכאים ל[[זכויות בסיסיות]] דוגמת שירותים כלליים וחברתיים, [[חשמל]], [[תחבורה ציבורית בישראל|תחבורה]], [[בריאות]] [[חינוך]] ומערכת ביוב. לאחר מאבק ממושך של תושבי הכפר ועתירה ל[[בג"ץ]], בשנת [[2000]] נוסד [[בית ספר יסודי]], בשנת [[2004]] הוקמה בכפר מרפאה קטנה בתוך מבנים זמניים, ובשנת [[2019]] נבנה בכפר [[בית ספר תיכון]]. הכפר איננו מחובר ללרשת [[רשתחברת החשמל הארציתלישראל|החשמל]] הארצית, לאור זאת תושבי הכפר מסתמכים/מתבססים על  [[ייצור חשמל סולארי]]. באלזרנוג, אין מוקד רפואי ולכן אחרי שעות הפעילות של המרפאה במקרי חירום לדוגמה, תושבי הכפר נאלצים לנסוע לישובים סמוכים כדי לקבל טיפול. זאת ועוד אין [[כביש]]<nowiki/>ים, כל כבישי הכפר הם כבישי עפר פרט לכביש שנבנה ב-[[2019]]) המחבר בין הכביש הראשי לתיכון. מסוף [[2019]], תחבורה ציבורית נכנסת לכפר, אך רק עד התיכון.
 
אף נשללת מהם הזכות להקמה של כל בניין קבע, ובמקרה שהוקם, הוא כפוף להריסה מידית בתשלום קנסות. בגלל שהכפר אינו מוכר ע"י רשויות המדינה.. תושביו אינם מורשים לקבל ייצוג אזרחי כלשהו באמצעות [[רשות מקומית בישראל|רשויות מקומיות]] או עירוניות מהסיבה הפשוטה שאם יקבלו ייצוג אזרחי אז בכך הממשלה "מכירה" בכפר. זו הסיבה שהמועצה האזורית ליישובים הלא מוכרים קמה בנגב, ארגון לא-ממשלתי שעושה מאמץ גדול עם משאבים מוגבלים מול הממשלה. <ref name=":0" />
שורה 62 ⟵ 61:
בכפר אירעו כמה מקרים של הריסות בתים{{הערה|1=[http://www.dukium.org/heb/?page_id=7680 אתר דו קיום, מאמר "הריסות בתים"], 11 ביוני 2011}} בשל [[בנייה בלתי חוקית בישראל|בנייה בלתי חוקית]]. במסגרת תוכנית [[אהוד פראוור|פראוור]], עתידו של הכפר אינו ברור{{הערה|{{Ynet|אילנה קוריאל ואטילה שומפלבי|אושרה הרפורמה בנגב: "מלחמה נגד הבדואים"|4120667|11 ביוני 2009}}}}.
 
לטענת ארגון [[רגבים (תנועה)|רגבים]], היישוב הוקם בתחילת שנות ה-80 על ידי משפחת אבו קווידר על אדמה שבעליה החוקיים הוא מארק שלמה שמחה איסמעילוף, יהודי יליד [[ממלכת פרס|פרס]], שרכש אותה בשנת [[1935]]. בשנת [[2012]] הגישה [[תנועת רגבים]] בקשה ל[[שר הפנים]] [[אלי ישי]] ופנתה ל[[בית משפט|בית המשפט]]{{הערה|[http://rotter.net/User_files/or/4f1d4cb0257974ca1.pdf עותק משרד עו"ד בראונר, גלפרין, פישר], מתוך אתר [[רוטר.נט|רוטר]]}} בדרישה להריסת כל מבני הכפר בטענה שהם נבנו על אדמות פרטיות של איסמעילוף. תביעה נוספת הוגשה ב-2012 על ידי בעל הקרקע היהודי בסיוע תנועת רגבים בדרישה מהמדינה לפנות את מבני בית הספר אותו בנתה בשטחו. בתשובת משרד הפנים נמסר כי המדינה הודיעה לבית המשפט שבסוף שנת הלימודים הנוכחית יועתקו המבנים לשטח שבבעלות המדינה{{הערה|1=[http://www.glz.co.il/NewsArticle.aspx?NewsId=117876 "אדם גילה שהמדינה בנתה בי"ס על קרקע שלו"], טל יחזקאלי, 17 בדצמבר 2012 באתר גלי צה"ל און ליין. [http://archive.rotter.net/cgi-bin/scoopsarchive/dcboard.cgi?az=show_thread&om=2116720121217&forum=archiveforum&viewmode=all מקור נוסף]}}.
בשנת [[2012]] הגישה [[תנועת רגבים]] בקשה ל[[שר הפנים]] [[אלי ישי]] ופנתה ל[[בית משפט|בית המשפט]]{{הערה|[http://rotter.net/User_files/or/4f1d4cb0257974ca1.pdf עותק משרד עו"ד בראונר, גלפרין, פישר], מתוך אתר [[רוטר.נט|רוטר]]}} בדרישה להריסת כל מבני הכפר בטענה שהם נבנו על אדמות פרטיות של איסמעילוף.
תביעה נוסף הוגשה ב-2012 על ידי בעל הקרקע היהודי בסיוע תנועת רגבים בדרישה מהמדינה לפנות את מבני בית הספר אותו בנתה בשטחו. בתשובת משרד הפנים נמסר כי המדינה הודיעה לבית המשפט שבסוף שנת הלימודים הנוכחית יועתקו המבנים לשטח שבבעלות המדינה{{הערה|1=[http://www.glz.co.il/NewsArticle.aspx?NewsId=117876 "אדם גילה שהמדינה בנתה בי"ס על קרקע שלו"], טל יחזקאלי, 17 בדצמבר 2012 באתר גלי צה"ל און ליין. [http://archive.rotter.net/cgi-bin/scoopsarchive/dcboard.cgi?az=show_thread&om=2116720121217&forum=archiveforum&viewmode=all מקור נוסף]}}.
 
==לקריאה נוספת==