אלזרנוג–אבו קוידר

אלזרנוג–אבו קוידרערבית: الزرنوق – ابو قويدر) הוא כפר ערבי בדואי לא מוכר בצפון הנגב, הממוקם כ־14 ק"מ מדרום־מזרח לבאר שבע בסמוך לכביש 25 המחבר בין באר שבע לדימונה.

אלזרנוג (כפר בלתי מוכר)
الزرنوق – ابو قويدر
השכונה המערבית של הכפר
השכונה המערבית של הכפר
מדינה ישראלישראל ישראל
מועצה אזורית מועצה אזורית בני שמעון
אוכלוסייה
 ‑ בכפר בלתי מוכר 5,000
קואורדינטות 31°11′57″N 34°55′13″E / 31.199166666667°N 34.920277777778°E / 31.199166666667; 34.920277777778 

מיקום ורקע היסטורי

עריכה

אל־זרנוג ישוב על תערובת של אדמות מדינה, אדמות בבעלות בדואים שאינם משבט אבו קוידר, וכן שטח של כ–650 דונם שנקנו בשנות ה–30 של המאה הקודמת על ידי יהודים. החלק בבעלות יהודית הוא 12.5% מכלל שטחי אדמות הכפר.[1]

בכפר גובלים מספר כפרים לא מוכרים: ביר אל-משאש ממזרח, הכפר ח'שם זנה ממערב, ביר אל-חמאם מצפון והכפר אבו תלול מדרום. מקור השם בוואדי אלזרנוג הממוקם מצפון לכפר (קרוב לוואדי באר שבע) ומשמעות המילה אלזרנוג בערבית היא "נהר קטן".[2]

אוכלוסייה

עריכה

לפי אומדנים לא רשמיים, גרים בכפר כ-5,000 תושבים[3] אוכלוסיית אלזרנוג-אבו קוידר מורכבת ממספר משפחות: ממשפחת אבו קוידר, אל-אעסם, אל-ראפאייעה, אבו מאדי ומשפחות נוספות. משפחת אבו קוידר היא המשפחה הגדולה ביותר ומונה כ-3,000 נפשות ומשום כך הכפר מוכר גם כן בשם אבו קוידר.

תושבי הכפר מתפרנסים בעיקר מעבודות בנייה, תשתיות, נהיגה על משאיות, רעיית צאן וחקלאות.

מוסדות ושירותים

עריכה

אלזרנוג–אבו קוידר אינו ישוב מוכר על ידי רשויות המדינה, תושבי הכפר אינם זכאים לשירותים בסיסיים כתחבורה, בריאות חינוך, חיבור למערכת ביוב וחשמל. החשמל בכפר מבוסס על אמצעי ייצור סולאריים.

לאחר מאבק ממושך של תושבי הכפר ועתירה לבג"ץ[4], בשנת 2000 נוסד בית ספר יסודי, בשם "נווה מדבר"[5] (בערבית: واحة الصحراء). בשנת 2004 הוקמה בכפר מרפאה במבנים זמניים המשרתת את תושבי הכפר ותושבים מהכפרים הסמוכים, ובשנת 2019 נבנה בכפר בית ספר תיכון. בעקבות בניית התיכון נבנה כביש המחבר בין כביש 25 לבין בית הספר התיכון. מעבר לכך, אין מערכת כבישים סלולה בכפר.

בכפר פועל מועדון לאמנויות לחימה בשם "גיבורי המדבר"[6] (בערבית: أبطال الصحراء) אשר נוסד בשנת 2004 והשתתף בתחרויות מקומיות ובינלאומיות[7].

בכפר מסגד ותיק שנבנה בשנת 1979 ונחשב למסגד הראשון שנבנה בכפרים הבלתי מוכרים.

הסכסוך סביב הבעלות על אדמות הכפר

עריכה

מדינת ישראל החליטה להעביר את תושבי אלזרנוג–אבו קוידר לרהט. תושבי אלזרנוג–אבו קוידר ועיריית רהט תנגדו למהלך. התוכנית שנדונה בוועדה המחוזית לתכנון ובניית דרום בתאריך 29 בינואר 2017 ביקשה לאשר את תוכנית מתחם 11, המבקשת להעביר את תושבי הכפר למתחם 11 בעיר רהט.[8][9] התוכנית נתקלה בהנגדויות מצד המועצה האזורית בני שמעון הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה רהט ותושבי הכפר.

עיריית רהט התנגדה לתוכנית וטענה שהיא תגביר את מצוקת הדיור בעיר וכי לרהט אין את אפשרות לקלוט כפר שלם. תושבי אלזרנוג הגישו, יחד עם עמותת במקום, התנגדות לתוכנית וטענו כי הכפר, על אף השירותים הציבורים הדלים בו, הוא קהילה אורגנית של משפחת אבו קוידר, המבקשת להמשיך להתגורר בכפר ולשמור על אורח חיים כפרי-חקלאי. התושבים ביקשו להכיר אלזרנוג כישוב קבע.[10] כן, תוכנית מטרופולין באר שבע ייעדה את מרחב הכפר אלזרנוג לאזור שניתן להסדיר בו יישובים בדואים.

הוועדה המחוזית קיימה חמישה דיונים בהתנגדויות, והורתה ל"רשות להתיישבות הבדואים" להגיע להסכמות עם עיריית רהט בעניינים שונים.[8] ב-27 בנובמבר 2017 קיימה הוועדה המחוזית דיון בתוכנית, שבו התברר כי הושגו הסכמות בכמה נושאים, אולם הנושאים העיקריים בהתנגדות עיריית רהט נותרו שנויים במחלוקת.[8]

בכפר אירעו כמה מקרים של הריסות בתים[11] בשל בנייה בלתי חוקית. במסגרת תוכנית פראוור, עתידו של הכפר אינו ברור[12].

לטענת ארגון רגבים, היישוב הוקם בתחילת שנות ה-80 על ידי משפחת אבו קווידר על אדמה שבחלקה הקטן[1] בבעלות מארק שלמה שמחה איסמעילוף, יהודי יליד פרס, שרכש אותה בשנת 1935. בשנת 2012 הגישה תנועת רגבים בקשה לשר הפנים אלי ישי ופנתה לבית המשפט[13] בדרישה להריסת כל מבני הכפר בטענה שהם נבנו על אדמות פרטיות של איסמעילוף. תביעה נוספת הוגשה ב-2012 על ידי בעל הקרקע היהודי בסיוע תנועת רגבים בדרישה מהמדינה לפנות את מבני בית הספר אותו בנתה בשטחו. בתשובת משרד הפנים נמסר כי המדינה הודיעה לבית המשפט שבסוף שנת הלימודים הנוכחית יועתקו המבנים לשטח שבבעלות המדינה[14].

לקריאה נוספת

עריכה
  • חיה נח, "הכפרים שישנם ואינם - הכפרים הבדואים הלא-מוכרים בנגב", הוצאת פרדס, 2009

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה