משפחת רולין – הבדלי גרסאות

'''משפחת רולין''' היא סדרת דיוקנאות, שנוצרה על ידי האמן ה[[הולנד]]י [[וינסנט ואן גוך]] בשנים [[1888]] ו-[[1889]]. הדיוקנאות מציגים את משפחת רולין; האב (ג'וזף), האם (אוגוסטין) ושלושת הילדים (ארמנד, קאמיל ומרסל). ייחודיותה של הסדרה לואן גוך נובעת מזה שלרוב הוא לא מצא דוגמנים ליצירותיו עקב מצבו הכלכלי שלא אפשר לו לשלם עבור שירותים אלו. העובדה כי משפחה שלמה הסכימה להוות מודל עבורו ועוד במספר קומפוזיציות היוותה הזדמנות נדירה עבור הצייר. הגילאים של הילדים נעו מתינוקת בת כמה חודשים לנער בן שבע עשרה, מה שסיפק לואן גוך סגנונות שונים של דיוקנאות. הצייר העדיף לצייר באופן אומנותי על פני טכניקות ראליסטיותריאליסטיות, והוא לעיתים השתמש בדמיונו כדי להשיג תוצאה שונה. עבודתו של ואן גוך על הדיוקנאות הפכה אותו ואת ג'וזף לחברים קרובים.

ג'וזף רולין נולד בלאמבסק ב-4 באפריל [[1841]]. אשתו, אוגוסטין, גם גדלה באיזורבאזור, והשניים התחתנו ב-[[1868]].<ref>Jiminez, J; Banham, J (2001). Dictionary of Artists' Models. Chicago: Dearborn Publishers. p. 469. {{ISBN|1-57958-233-8}}.</ref> משפחת רולין הייתה מ[[מעמד הפועלים]]. בעת יצירת הדיוקנאות, ג'וזף היה בן 47, והוא עבד כ[[דוור]] בתחנת הרכבת המקומית. ואן גוך וג'וזף נהיו חברים טובים. הצייר אהב לדמות את ג'וזף ל[[סוקרטס]] ול[[פיודור דוסטויבסקי]].<ref>Gayford, M (2008) [2006]. The Yellow House: Van Gogh, Gauguin, and Nine Turbulent Weeks in Provence. Mariner Books. pp. 200, 203–206. {{ISBN|978-0-618-99058-0}}.</ref> החברות בין השניים נמשכה גם בעת הסכסוך של ואן גוך עם הצייר [[פול גוגן]]. כאשר ואן גוך התאשפז בבית החולים בעקבות [[דיוקן עצמי עם אוזן חבושה|כריתת אוזנו השמאלית]], ג'וזף הזעיק את אחיו של הצייר, תיאו.<ref>Silverman, D (2000). Van Gogh and Gauguin: The Search for Sacred Art. New York: Farrar, Straus and Giroux. p. 318. {{ISBN|0-374-28243-9}}.</ref>

קובץ:Portrait of the Postman Joseph Roulin (1888) van Gogh Winterthur.jpg|האב או הדוור, מוזיאון ווינטזאר, [[שוויץשווייץ]] (F434)

ארמנד, הבן הבכור, נולד ב-5 במאי [[1871]] בלאמבסק, והוא נפטר ב-14 בנובמבר 1945. הוא היה בן 17 בעת שואן גוך צייר אותו. ביצירות ארמנד מתואר כבחור רציני אשר עזב את בית הוריו רק לאחרונה כדי לעבוד כשוליה של [[נפח (מקצוע)|נפח]].<ref>Zemel, C. Van Gogh's Progress: Utopia, Modernity, and Late-Nineteenth-Century Art. pp. 108–110.</ref> הציור שמוצג במוזיאון פולקוונג (F492) מציגה את ארמנד במיטב בגדיו; מגבעת אלגנטית, מעיל בצבע צהוב, מקטורן בצבע שחור ועניבה. ניכר כי ארמנד עצוב או משועמם מהסיטואציה, ומהבעתו ניתן לראות כי הוא בטוח בעצמו וגברי. בדיוקן השני ארמנד נמצא בפרופיל לצופה ומבטו מופנה כלפי מטה באופן המדגיש את עצבותו של הנער.<ref>Gayford, M (2008) [2006]. The Yellow House: Van Gogh, Gauguin, and Nine Turbulent Weeks in Provence. Mariner Books. pp. 213–214. {{ISBN|978-0-618-99058-0}}.</ref>

מרסל, הצעירה מבין הילדים, נולדה ב-31 ביולי [[1888]] ונפטרה ב-22 בפברואר [[1980]]. היא הייתה רק בת ארבעה חודשים בעת תהליך היצירה. ואן גוך צייר שלושה דיוקנאות אישיים שלה, ושני דיוקנאות ביחד עם אימה. מרסל נמצאת באותה פוזיציה בכל הדיוקנאות האישיים, לחייה השמנמנות בולטות והרקע בגוונים של ירוק.<ref>Gayford, M (2008) [2006]. The Yellow House: Van Gogh, Gauguin, and Nine Turbulent Weeks in Provence. Mariner Books. p. 216. {{ISBN|978-0-618-99058-0}}.</ref>

ג'והאנה ואן גוך, גיסתו של הצייר, הייתה בהיריון באותה תקופה והיא התלהבה מהדיוקנאות כשראתה אותם. היא קיוותה שיום אחד ואן גוך יצייר את אחיינו העתיד להיוולד.

בדיוקן המשותף של אוגוסטין ומרסל הנמצא כיום ב[[מוזיאון פילדלפיה לאמנות]] האם נראית שלווה, פסיבית ופרצופה מוטל בצל. ניכר מגופה שהיא עובדת קשה כדי לספק את צרכיצורכי המשפחה. היא מעמידה את התינוקת בפני הצופה תוך כדי תמיכת ראשה. מרסל נראית יותר פעילה מבדיוקנאות האחרים, וואן גוך השתמש בקווי מתאר עבים בצבע כחול כדי להדגיש את השתיים.