מחנות העקורים בסלנטו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
להרחבת ודיוק מכלול הידע האנושי פנו להמכלול. אם ברצונכם להתבוסס בערך מבולבל ומבורדק הישארו פה ושחזרו לגירסא הקודמתת |
מ שוחזר מעריכות של 147.161.9.101 (שיחה) לעריכה האחרונה של דגש חזק |
||
שורה 3:
מחנות עקורים בסלנטו הוקמו בארבע עיירות: טריקאזה (Tricase), סנטה צ'זריה (Santa Cesarea), סנטה מריה די לאוקה (Santa Maria Di Leuca) וסנטה מריה אל בניו (Santa Maria El Bagno). שלוש המחנות האחרונים, כונו "הסנטוס".
== רקע על מחנות העקורים באיטליה ==
בסוף מלחמת העולם השנייה, לאחר שהושמדו שישה מיליון יהודים בקירוב, נותרו באירופה כשלושה מיליון יהודים, בעיקר בברית המועצות (כולל חלקיה האסייתיים). במחנות הכפייה, במחנות הריכוז ובמחנות ההשמדה שרדו כ-200,000 יהודים. כ-50,000 מניצולי המחנות נשארו במקומות שבהם שוחררו, בעיקר בגרמניה ובאוסטריה, ושהו במחנות עקורים. מחנות אלו שימשו כמעין מעון זמני לכל העקורים היהודים שלא היה להם לאן ללכת. מחנות העקורים הוקמו באזורים שבהם שלטו [[בעלות הברית]] בגרמניה, באוסטריה ובאיטליה.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=חגית לבסקי|שם=לקראת חיים חדשים|מו"ל=[[הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס]], האוניברסיטה העברית בירושלים|שנת הוצאה=2005|עמ=1-2|פרק=מבוא}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 20170607043618:0}}
במהלך [[1948]] הוקמה מדינת ישראל והשתנו [[חוק ההגירה והאזרחות (ארצות הברית)|חוקי ההגירה]] בארצות הברית. כך יכלו רבים משוכני מחנות העקורים להגר. מחנות העקורים נסגרו עד שנת [[1950]], פרט ל[[פרנוואלד|
=== מחנות העקורים באיטליה ===
▲במהלך [[1948]] הוקמה מדינת ישראל והשתנו [[חוק ההגירה והאזרחות (ארצות הברית)|חוקי ההגירה]] בארצות הברית. כך יכלו רבים משוכני מחנות העקורים להגר. מחנות העקורים נסגרו עד שנת [[1950]], פרט [[פרנוואלד|למחנה פרנוואלד]] שפעל עד [[1957]]. רוב העקורים היגרו לארץ ישראל, כשליש פנו לארצות הברית ורבבות נותרו באירופה, כולל בגרמניה עצמה, והקימו מחדש קהילות רבות שחרבו בשואה.{{הערה|שם=הערה מספר 20170607043618:0|{{קישור כללי|כתובת=http://www.yadvashem.org/yv/he/exhibitions/dp_camps/index.asp|כותרת=החזרה לחיים במחנות העקורים, 1945-1956 – רטרוספקטיבה ויזואלית|אתר=www.yadvashem.org|תאריך_וידוא=2017-05-19}}}}
▲===מחנות העקורים באיטליה===
למחנות העקורים באיטליה הגיעו עקורים יהודים מ[[שארית הפליטה]] כבר מיד לאחר סוף המלחמה, בעיקר בין השנים 1946–1947. יהודים אלה ראו בשהותם באיטליה תחנת מעבר זמנית במסעם למולדתם החדשה, בין אם בישראל או בין אם במדינות אחרות מעבר לים.
שורה 29 ⟵ 25:
# מחנות הענשה של הממשלה האיטלקית שבו היו פליטים שהיו חשודים בעיניי הממשלה האיטלקית.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Susanna Kokkonen|שם=the jewish refugees in postwar italy, 1945-1951|כתב עת=}}}}
==
סלנטו הוא אזור הנמצא בקצה המגף שבדרום איטליה, "העקב" שבמגף האיטלקי, הנמצא בין [[הים היוני|הים היווני]] ממערב לבין [[הים האדריאטי]] ממזרח. סלנטו, או בשמו השני, חצי האי סלנטו, הוא תת-אזור של דרום מחוז [[פוליה]]. אזור סלנטו כולל את כל [[לצ'ה (נפה)|פרובינציית לצ'ה]], רוב [[ברינדיזי (נפה)|פרובינציית ברינדיזי]], וחלק מפרובינציית [[טרנטו (עיר)|טרנטו]].
שורה 37 ⟵ 33:
בסלנטו הוקמו לאחר מלחמת העולם השנייה מחנות עקורים בארבע עיירות:
* טריקאזה (Tricase)
* סנטה צ'זריה (Santa Cesarea)
* סנטה מריה די לאוקה (Santa Maria Di Leuca
* סנטה מריה אל בניו (Santa Maria El Bagno)
* סנטה מריה אל בניו (Santa Maria El Bagno) - היה מחנה מעורב שבו שהו כ-541 פליטים יהודים בפברואר 1945 (כולל יהודים ששהו בטרנטו ובסנטה קטרינה). כשנה לאחר מכן מספר הפליטים במחנה עלה ל-2,400▼
== רקע כללי על העיירות ==
עיירה בת 18 אלף תושבים בקרבת סנטה מריה די לאוקה.
[[קובץ:Panorama Tricase Pianura.jpg|ממוזער|מראה פנורמי של טריקזה]]
עיירה איטלקית בת 3,000 במחוז. ממוקמת על החוף המזרחי של חצי האי סלנטו, על צור בפתח ערוץ נהר אוטרנטו. העיירה היא אחת ממרכזי התיירות החשובים ביותר של סלנטו. בעיירה מעיינות חמים רבים.
[[קובץ:Santa Cesarea Terme dal mare.jpg|ממוזער|סנטה צ'זריה]]
[[קובץ:Torre del Fiume di Galatena.jpg|ממוזער|מגדלי השמירה בסנטה מריה אל בניו]]
שורה 58 ⟵ 55:
בכפר הוקם מוזיאון לזכרם של העקורים ששהו בסלנטו לאחר מלחמת העולם השנייה. המוזיאון מכיל את חומר ארכיוני רשמי, עדויות, תמונות וסרטונים, וכן חדר מולטימדיה וספרייה.
▲'''סנטה מריה די לאוקה'''
מקור השם "לאוקה" (Leuca) מן השפה היוונית, ומשמעותו "לבן". נקרא כך על פי צוק הסלעים הלבנים הניצבים בסמוך לים, שעליו ממוקמים הבזיליקה והמגדלור של העיירה. מגדלור זה, אשר נישא לגובה של 47 מטרים, בגובה של 102 מטרים מעל פני הים הוא השני בחשיבותו באיטליה, לאחר המגדלור של [[ג'נובה]]. Punta Meliso, הצוק שעליו ממוקם המגדלור, הוא נקודת הקצה הדרום מזרחי של איטליה. צוק זה תוחם את המפרץ שבו ממוקמת העיירה. המרינה של העיירה נמצאת לרגלי המגדלור.
שורה 77 ⟵ 73:
</gallery>
==
באיטליה היו קיימים מספר גורמים ותנועות שעזרו וסייעו ליהודים בדרכם לאיטליה, בזמן שהותם במחנות, ולאחר מכן, בהעברתם לארץ ישראל או למקומות אחרים בעולם.
לאחר מלחמת העולם השנייה, הגיעו לאיטליה פלוגות הכשרה. מטרת התנועה באיטליה הייתה לאמן את העקורים באימונים טרום צבאיים לקראת גיוסם לכוחות המגן בארץ ישראל.
שורה 100 ⟵ 95:
'''ארגון הג'וינט''' ('''Joint''' או '''JDC''')
הוא ארגון [[צדקה]] [[יהדות ארצות הברית|יהודי אמריקאי]] שנועד לסייע ל[[יהודים]] באשר הם. כבר בסוף שנת 1944 הגיעו אנשי הג'וינט לשטחים באירופה ששוחררו מידי הכיבוש הנאצי וארגנו את מאמצי השיקום. עד שנת 1947 זכו כ-700,000 יהודים לתמיכה מהג'וינט. 250,000 שכנו ב[[מחנות עקורים]] שניהל הג'וינט. הג'וינט יזם תוכניות הכשרה מקצועית כדי לעזור לעקורים לשקם את עצמם ולרכוש תעסוקה שבעזרתה יוכלו להרוויח את לחמם. הארגון סיפק לעקורים גם בגדים, אוכל וציוד. הג'וינט גם יזם פעילויות תרבותיות ודתיות במטרה לשקם את הקהילות היהודיות שנהרסו במלחמה.
== מספרם של הפליטים היהודים במחנות ==
במחנה סנטה מריה דה לאוקה, לפי נתוני פברואר 1946, שהו 1500 פליטים יהודים, כולל בקיבוצים (קבוצות ההכשרה של תנועות הנוער החלוציות).
▲
במחנה טריקזה, שהוקם על ידי בעלות הברית, שהו 1000 פליטים יהודים, לפי נתוני בפברואר 1946.
על סנטה צ'זריה אין נתונים מאומתים.
==
במחנות העקורים בסלנטו שהו העקורים בין השנים 1944 ועד 1947. היהודים שהגיעו למחנות הללו היו מחולקים פוליטית בהובלת השליחים מארץ ישראל, כגון: התנועות החלוציות, הדתיים ובית"ר. יחס האוכלוסייה המקומית האיטלקית כלפי העקורים היה יחס חיובי ברובו. האוכלוסייה המקומית עזרו גם הם, בנוסף לארגוני העזרה השונים במטרה לשקם את העקורים. יחס הכנסייה בעיירות בעיירות אלה כלפי היהודים היה אף הוא חיובי. הכנסיות שיתפו את היהודים בשירה בכנסיות, ולא הרחיקו אותם מהכנסייה.
|