בנדיקטוס השמיני – הבדלי גרסאות

לאחר מותו של קודמו [[סרגיוס הרביעי]], נבחר תיאופילאטו כ[[אפיפיור]] ב-[[18 במאי]] [[1012]]. אולם, בנדיקטוס השמיני נאלץ לברוח עד מהרה מרומא על ידי [[האנטי-אפיפיור גרגוריוס השישי]], אשר הוכתר על ידי [[ג'ובאני קרסנציו]] ממשפחת [[קרסנטי]], אשר שלט למעשה ברומא. בנדיקטוס השמיני, שנמלט על פני [[הרי האלפים]] ל[[גרמניה]], פנה אל [[היינריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|היינריך השני, מלך גרמניה]] וביקש את הגנתו, ואכן היינריך הסכים להחזיר את בנדיקטוס השמיני לכס האפיפיור, בתמורה להכתרתו כקיסר.

 

 

בתחילת [[1014]] הגיע היינריך השני ל[[רומא]], והחזיר את בנדיקטוס השמיני לכס האפיפיור. ב-[[14 בפברואר]] 1014 הכריז בנדיקטוס השמיני על היינריך השני כעל [[קיסר]] [[האימפריה הרומית הקדושה]] ב[[בזיליקת פטרוס הקדוש]]. לאחר מכן קיימו השניים [[סינוד]] ברומא, ובו מינו חמישה בישופים, והוציאו צווים נגד ה[[סימוניה]], וקידמו דרכים לקיום הצניעות בקרב אנשי הדת, והורו על השבת רכוש הכנסייה. זמן קצר לאחר מכן, עבר היינריך צפונה, שם הקים את הדיוקסיה של בוביו, ולאחר מכן חגג את [[חג הפסחא]] בפאביה, ובאמצע מאי 1014 חזר לגרמניה. הוא השאיר את שלטונו של רומא על האפיפיור, ומאוחר יותר התערבה בפוליטיקה של איטליה או של מדינות האפיפיור.