תיאטרון בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
RimerMoshe (שיחה | תרומות) אהרון מגד ==> אהרן מגד |
|||
שורה 48:
במהלך שנות החמישים, הרפרטואר, בכל התיאטראות, התחלק בין מחזאות ישראלית מודרנית שייצגה מסר גלוי או סמוי תוך הסתמכות על נושאים מההיסטוריה היהודית והישראלית, במידה משתנה של ביקורתיות.{{הערה|1=[[שמעון לוי (פרופסור)|שמעון לוי]], '''תיאטרון עברי וישראלי''', בתוך: '''[[זמן יהודי חדש]]''', [[כתר ספרים]] 2007 עמ' 248}} לבין מחזות מתורגמים קלים יחסית בהם "[[כובע הקש האיטלקי]]", "[[מריוס]]" מאת [[מרסל פניול]], "הציפור הכחולה" מאת [[מוריס מטרלינק]], "[[רביזור]]" ו"[[האדרת (מחזה)|האדרת]]" מאת [[ניקולאי גוגול|גוגול]], "[[טרטיף]]", "[[החולה המדומה]]" ו"[[הקמצן]]" מאת [[מולייר]] (בתרגומו של נתן אלתרמן{{הערה|[http://www.alterman.org.il/%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%95/%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D/%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%A6%D7%9F.aspx הקמצן באתר יצירות אלתרמן]}}) "[[פיגמליון (מחזה)|פיגמליון]]" מאת [[ג'ורג' ברנרד שו]] ועוד. המחזה המקורי בשנות החמישים (והשישים) לא עלה על כשליש מהרפרטואר.
המחזאות הישראלית המקורית של התקופה הסתמכה על מסורת "ישר מן החיים", מילת המפתח הייתה רלוונטיות ולוקליות, המחזה צריך לומר דבר מה המתקשר לחיי הארץ,{{הערה|שם=waitz|1=}} החומרים מהם נוצרו המחזות היו, בנוסף לחוויות מלחמת העצמאות גם חיי ה[[קיבוץ]] (למשל "[[חדווה ואני]]", [[
במקביל, המשיכו להתקיים התיאטראות הקומיים/ "המטאטא" הוותיק פעל עד 1954, ב-[[1957]] הקימו השחקנים [[גדעון זינגר]], [[יעקב בן-סירא]], [[ראובן שפר]] ו[[שמעון בר]] והבמאים [[שמואל בונים]] ו[[שרגא פרידמן]] את "[[מועדון התיאטרון (תל אביב)|מועדון התיאטרון]]", ששילב משחק, תנועה סטירה ושירה. [[תיאטרון סמבטיון]] נוסד אף הוא באותה שנה.
|