קודקס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←פתיח: הרחבה |
|||
שורה 7:
ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]] ספרים נכתבו בתבנית [[מגילה]] נגללת, בדומה ל[[ספר תורה|ספרי התורה]] הנוהגים עד היום, עד [[המאה השלישית]]. מכאן הכינוי מגילות לספרים הנפרדים. מכאן גם הכינוי "בית עקד הספרים": ספרי המגילות היו נעקדים (נקשרים) ברצועות עור כדי שהמגילות לא ייפתחו, ומשום כך ה[[ספרייה|ספריות]] שבהן הונחו המגילות הקשורות נקראו בתי עקד הספרים.
החל מ[[המאה השנייה לספירה]] החל מעבר איטי ממגילה לקודקס בספרות היוונית והרומאית, מעבר שהפך לדומיננטי במאות הרביעית והחמישית{{הערה|1=[[בצלאל בר כוכבא]], חג הפורים בימי הבית השני ומגילת אסתר באסיה, בתוך סיני, תשרי-טבת תשנ"ח, עמוד פא}}. בתחילה נכתבו המצחפים על גבי פפירוסים ועם הזמן נכתבו גם על קלף ועור. החל מ[[המאה ה-עשישי]] החלו להוסיף [[שומר הדף]] לדפים.
האזכור הראשון של המונח מצחף בספרות יהודית קיים בספר [[הלכות פסוקות]] מן [[המאה השמינית לספירה]] ולפי פרופ' [[מלאכי בית-אריה]] זהו הזמן המשוער של המעבר ממגילה לקודקס בספרות היהודית{{הערה|[[מלאכי בית-אריה]], קודיקולוגיה עברית, קדם-פרסום גרסת אינטרנט גרסה 0.11 (תשע"ט), פרק א, עמ' 36-40}}. המילה מצחף נטבעה עוד בתקופת ה[[גאונים]] מן ה[[ערבית]] (مصحف), ומקורה כנראה אתיופי (השורש צח"ף ב[[געז]] פירושו לכתוב). גם כתבי היד החשובים של ה[[תנ"ך]], כגון [[כתר ארם צובא]], בנויים כמצחפים.
| |||