א-ראדי – הבדלי גרסאות

א-ראדי היה בנו של הח'ליף [[אל-מקתדר]]. שבע שנותיו של א-ראדי בשלטון היו תקופה של חוסר מזל ואומללות. א-ראדי היה נתון תחת שליטתו של הווזיר הגדול. הווזיר הראשון שלו נכלא בידי אויביו, השני ערק והשלישי, [[אבן ריאק (וזיר עבאסי)|אבן ריאק]], הצליח לכפות על א-ראדי ליצור בעבורו את משרת "[[אמיר אל-אומראא]]" ('נסיך הנסיכים') אשר הפכה אותו לאדונה דה-פקטו של בגדאד וסביבתה. שמו של אבן ריאק אף הוכרז לצד זה של א-ראדי בתפילות יום השישי.

 

 

א-ראדי זכור בהיסטוריוגרפיה האסלאמית כ"אחרון הח'ליפים האמיתיים"{{הערה|1=William Muir. The Chaliphate: Its Rise, Decline and Fall.}}. הוא היה הח'ליף האחרון שנהג להטיף דרשות בתפילות יום השישי במסגד, האחרון לערוך ישיבות התדיינות עם [[פילוסופיה|פילוסופים]] ו[[תיאוסופיה|תיאוסופים]] בענייני דת וממשל והאחרון לפזר [[צדקה]] לנזקקים או להתערב כנגד פקידים שנהגו בעם בשררה. אך, עם כל זאת, הוא עדיין היה תלוי באחר, בן חסותו של הווזיר הגדול. לח'ליפות אבדו זה מכבר שטחיה במזרח, ב[[אפריקה]] וב[[מצרים]]; כמו כן חלקים גדולים מ[[סוריה]], ה[[לבנט]] ו[[חצי האי ערב]] הכירו בח'ליפים זרים. אף בעיראק גופא, היו [[מוסול]], [[בצרה]] ו[[ואסט]] אחוזות במרד.