א-ראדי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ח'ליף ==> ח'ליפה
שורה 4:
א-ראדי היה בנו של הח'ליף [[אל-מקתדר]]. שבע שנותיו של א-ראדי בשלטון היו תקופה של חוסר מזל ואומללות. א-ראדי היה נתון תחת שליטתו של הווזיר הגדול. הווזיר הראשון שלו נכלא בידי אויביו, השני ערק והשלישי, [[אבן ריאק (וזיר עבאסי)|אבן ריאק]], הצליח לכפות על א-ראדי ליצור בעבורו את משרת "[[אמיר אל-אומראא]]" ('נסיך הנסיכים') אשר הפכה אותו לאדונה דה-פקטו של בגדאד וסביבתה. שמו של אבן ריאק אף הוכרז לצד זה של א-ראדי בתפילות יום השישי.
 
בימי א-ראדי זכתה [[האסכולה החנבלית]] ליד רמה וחופשית בכל הקשור ל[[אסלאם|ענייני דת]]. בגיבוי המוני עם, ערכו משמרותיהם פשיטות על בתים פרטיים בעיר והשמידו כל דבר שעמד בסתירה לעקרונותיהם. כך, הוקמה לה "[[אינקוויזיציה]] [[סונים|סונית]]" אשר ניתצה כדי [[יין]], כלי [[מוזיקה]] ופשפשה ברשימות המסחריות של סוחרי ה[[בזאר]] בחפשה אחר הפרות של עקרונות הדת האוסרים על [[ריבית]] ועושק. מלומד [[שיעים|שיעי]] שערך [[זיארה|עלייה לרגל לקברי]] משפחת הנביא הוצא להורג בגין אמונותיו. מלומד אחר, אשר לימד קריאות לא קאנוניות של ה[[קוראןהקוראן]], נאלץ להתכחש בכתב לאמונותיו ולברוח על חייו.
 
א-ראדי זכור בהיסטוריוגרפיה האסלאמית כ"אחרון הח'ליפים האמיתיים"{{הערה|1=William Muir. The Chaliphate: Its Rise, Decline and Fall.}}. הוא היה הח'ליף האחרון שנהג להטיף דרשות בתפילות יום השישי במסגד, האחרון לערוך ישיבות התדיינות עם [[פילוסופיה|פילוסופים]] ו[[תיאוסופיה|תיאוסופים]] בענייני דת וממשל והאחרון לפזר [[צדקה]] לנזקקים או להתערב כנגד פקידים שנהגו בעם בשררה. אך, עם כל זאת, הוא עדיין היה תלוי באחר, בן חסותו של הווזיר הגדול. לח'ליפות אבדו זה מכבר שטחיה במזרח, ב[[אפריקה]] וב[[מצרים]]; כמו כן חלקים גדולים מ[[סוריה]], ה[[לבנט]] ו[[חצי האי ערב]] הכירו בח'ליפים זרים. אף בעיראק גופא, היו [[מוסול]], [[בצרה]] ו[[ואסט]] אחוזות במרד.