דוד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ להענש > להיענש (דרך WP:JWB)
שורה 251:
"מסע הפוקדים" של דוד נערך לקראת סוף מלכותו - עם סיום מסכת הכיבושים, כאשר ממלכתו משתרעת על פני התחום הגדול ביותר שהיה תחת שלטון [[עם ישראל]] אי-פעם. דוד ציווה על שר צבאו [[יואב בן צרויה]]: {{הדגשה|שׁוּט-נָא בְּכָל-שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד-בְּאֵר שֶׁבַע|{{תנ"ך|שמואל ב|כד|ב|קצר=כן}}}}, אבל הוא מגיע בדרום עד ל[[נחל ארנון]], ובצפון עד צפונית ל[[בשן]] - "אֶרֶץ תַּחְתִּים, חָדְשִׁי", ונושק לחוף [[הים התיכון]] ולערים ה[[פיניקים|פניקיות]] [[צור (לבנון)|צור]] ו[[צידון]]. המפקד ארך תשעה חודשים ו-20 יום, ונועד למנות את מספר הלוחמים, או בלשון הכתוב: "אִישׁ חַיִל, שֹׁלֵף חֶרֶב", ולאחר תשעה חודשים התקבל הסיכום: "וַתְּהִי יִשְׂרָאֵל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף ... וְאִישׁ יְהוּדָה, חֲמֵשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ". לאחר ביצוע המפקד דוד חש כי חטא במעשהו.
 
לאחר חטא ספירת העם, שלח ה' את גד כדי לתת לדוד לבחור בין שלושה עונשים: רעב של שבע שנים (בדברי הימים: שלוש שנים), הפסד במלחמות לשלושה חדשים, או שלושה ימים של דבר. דוד בחר בדבר, משום שרצה להענשלהיענש בידי האל ולא בידי אדם.
לאחר שניחם ה' על העונש שהטיל על העם, הוא שלח את גד לצוות על דוד לעלות ולבנות מזבח בגורן ארונה היבוסי ({{תנ"ך|שמואל ב|כד|יא|קצר=כן}} ואילך, ובמקבילה ב{{תנ"ך|דברי הימים א|כא|ט|קצר=כן}} ואילך)