ריצ'רד פייפס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הצלת 1 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.1
גלסנוסט ==> גלאסנוסט
שורה 16:
תפקידו הפוליטי הראשון היה בתחילת [[שנות השבעים]], כשכיהן כיועץ לסנטור הדמוקרטי, ה"ניצי" בענייני חוץ, [[הנרי ג'קסון]]. בתקופה זו היה ממבקריה החריפים ביותר של מדיניות ה[[דטאנט]] - הפתיחות כלפי ברית המועצות של הממשל הרפובליקני בהובלת [[ריצ'רד ניקסון]] ו[[הנרי קיסינג'ר]]. הוא עבר למחנה הפוליטי הנגדי, כשמונה על ידי יורשו הרפובליקני של ניקסון, [[ג'רלד פורד]], כראש צוות B שלו.
 
מינויו של פייפס לראשות צוות B היה התבסס דווקא על התנגדותו לדטאנט. הצוות בראשותו נועד לבחון את הדעה שהייתה מקובלת במערב באמצע שנות השבעים, לפיה הסובייטים מתנגדים גם הם - כארצות הברית - למלחמה גרעינית, ומוכנים אף הם להתפשר באמת עם המערב. התאוריה המקובלת אז גרסה כי שני הצדדים במלחמה הקרה מבינים שמלחמה גרעינית תשמיד את שניהם ([[השמדה הדדית מובטחת]],''Mutual Assured Destruction''), או בראשי תיבות באנגלית שתאמו את הנסיבות: ''MAD''. המסקנה הלא מפתיעה של צוות B הייתה, שברית המועצות לא נטשה את כוונותיה התוקפניות כלפי המערב, ואם רק תוכל, תשאף להכריע ולאו דווקא להגיע לפשרות. לאחר שהחל בברית המועצות תהליך ה[[גלסנוסטגלאסנוסט]], פורסם ב-[[27 ביוני]] [[1988]] ב[[איזבסטיה]] הסובייטי מאמר של ואדים זגלדין, בכיר בוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית, ממנו הוברר שלפחות במסקנה עיקרית זו הצדק היה עם פייפס ועם צוות B שלו{{הערה|1=[http://www.gbrussia.org/reviews.php?id=85 מאמר ביקורת על ספר זיכרונותיו של פייפס, ''Vixi'']}}.
 
בראשית [[שנות השמונים]] המשיך פייפס לצדד ברפובליקנים, כשמונה לחבר [[המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית]], וכיהן בפועל כיועצו של הנשיא הרפובליקני [[רונלד רייגן]] לענייני מדיניות כלפי מזרח אירופה וברית המועצות. בתקופה זו נחשב על ידי רבים כאחד מראשי התומכים בגישה הנוקשה שהפגין רייגן כלפי הקומוניסטים, שהובילה בסופו של דבר להתמוטטות הגוש הסובייטי ולניצחונה של ארצות הברית במלחמה הקרה.