הקיבוץ הארצי השומר הצעיר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מדינת ישראל ==> ישראל
ארצות-הברית ==> ארצות הברית
שורה 8:
בשנת [[1926]] החלו נציגי הקיבוצים להיפגש לצורך הקמת תנועה משותפת, וביולי שנה זו התכנסה מועצה ארצית, שהחליטה על הקמת '''הקיבוץ הארצי'''. בשלב זה מנתה התנועה ארבעה קיבוצים: [[מרחביה (קיבוץ)|מרחביה]], [[עין שמר]], [[מעברות]] ו[[משמר העמק]]. [[בית אלפא]] לא הצטרף לתנועה בשלב זה עקב חילוקי דעות.
 
התחדשות העלייה לארץ ישראל בשנת [[1928]] הביאה לגידול במספר קיבוצי התנועה, ובמקביל הצטרפו לתנועה קיבוצים קיימים. במהלך [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] הוכפלה התנועה כמה וכמה פעמים עד שבסופן הגיעה לכדי כ-7,000 נפש בעשרות קיבוצים ועשרות אלפי חניכי תנועת הנוער שלה, [[השומר הצעיר]], התחנכו להגשמה בקיבוץ על ידי עשרות שליחים לכל רחבי אירופה ואף ל[[ארצות- הברית]]. במקביל הוקמו ארגוני-בת שצמחו גם הם במהירות, כמו קרן למימון הקיבוצים, הוצאת ספרים, שבועון שהפך ב-1941 ליומון, ועוד.{{הערה|ראובן שפירא, האמת על הקיבוץ, פרקים 3 ו-8}}
 
בשנת [[1946]] הקים הקיבוץ הארצי יחד עם השומר הצעיר ו[[הליגה הסוציאליסטית]] את [[מפלגת פועלים השומר הצעיר]]. בשנת [[1948]], ערב קום [[ישראל|מדינת ישראל]], התאחדה המפלגה עם [[אחדות העבודה - פועלי ציון]] והקימה את מפלגת הפועלים המאוחדת - [[מפ"ם]]. בבחירות לכנסת הראשונה שנערכו ב-1949 זכתה התנועה ב-19 מנדטים והפכה ל[[מפלגה]] השנייה בגודלה ב[[הכנסת|כנסת]].