הרס יצירתי – הבדלי גרסאות

את המונח, במשמעותו המודרנית, טבע הכלכלן האוסטרי [[יוזף שומפטר]]. בספרו החשוב ביותר Capitalism, Socialism & Democracy{{הערה|Capitalism, Socialism & Democracy- Josef A. Schumpeter|שמאל=כן}} שפורסם בשנת 1942.

לפי שומפטר, ההרס היצירתי הוא המקור לצמיחה כלכלית.

שומפטר טען כי הבעיה העיקרית עם מנגנון ה"הרס היצירתי" שמחולל הקפיטליזם היא שהוא גורם לעלייתם של מתנגדים רבים החשים מאוימים בגלל השינויים הרבים.

במילים אחרות, פיתוח וקדמה מביאים עמם איכות חיים ושגשוג, אך לרוב הם מחוללים גם פיטורי עובדים וסגירת מפעלים, שהצורך בהם אבד עם התמורות והפיתוחים השונים.

יזמים ועובדים בטכנולוגיות חדשות ייצרו בהכרח חוסר שיווי משקל ויבליטו הזדמנויות רווח חדשות. יצרנים ועובדים המחויבים לטכנולוגיה ישנה יותר, יישארו תקועים.

בעיני שומפטר, פיתוח כלכלי הוא תוצאה טבעית של כוחות פנימיים בשוק ונוצר על ידי ההזדמנות לחפש רווח.