הקונגרס הערבי-פלסטיני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
RimerMoshe (שיחה | תרומות) חאג' אמין אל חוסייני ==> חאג' אמין אל-חוסייני |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
שורה 29:
== הקונגרס השלישי, חיפה 1920 ==
[[קובץ:Third Palestinian National Congress.jpg|250px|ממוזער|שמאל|משתתפי הקונגרס השלישי בחיפה, 1920]]
בספטמבר [[1920]] נערכה בירושלים פגישה של האגודות, אליה הוזמנו נציגים מהמרכזים העירוניים האחרים בארץ, ובה נבחר [[מוסא כאט'ם אל-חוסייני]] לנשיא הארגון ולצדו ועד כלל-ארצי. בנוסף
הקונגרס השלישי התכנס ב[[חיפה]] ב-13 בדצמבר 1920, נכחו בו 37 צירים (17 מהם מחיפה), ודיוניו נמשכו
מזכירי הוועידה השלישית היו אחמד אל-אמאם (מוסלמי) וודיע אל-בוסתאני (מארוני), שניהם מחיפה.{{הערה|שם=צמיחתה התנועה 89}} לנשיא הקונגרס נבחר מוסא כאט'ם אל-חוסייני.{{הערה|שם=צמיחתה התנועה 90|[[#פורת|פורת]], עמ' 90.}}
החלטות
* תביעה מממשלת בריטניה "לכונן ממשלה של בני הארץ (וטניה), האחראית בפני מועצה מייצגת (מג'לס ניאבי), אשר העם הדובר ערבית ושישב בפלסטין עד ראשית [[מלחמת העולם הראשונה|המלחמה]] יבחר בחבריה, כפי שהדבר נעשה בעיראק ובעבר הירדן".{{הערה|שם=צמיחתה התנועה 89|[[#פורת|פורת]], עמ' 89.}} כלומר: הגדרת השלטון על ארץ ישראל כמו [[המנדט הבריטי על מסופוטמיה]], הכולל הקמת [[פרלמנט]].
* הקמת מדינה ערבית עצמאית, לפי הבטחת [[מכתבי חוסיין-מקמהון]].
* גינוי [[הצהרת בלפור]] כנוגדת "חוקי אלוהים ואדם",{{הערה|[[בני מוריס]], '''קורבנות''', עמ' 101.}} והוקעת רעיון "[[בית לאומי לעם היהודי|הבית הלאומי לעם היהודי]]" כלשון הצהרת בלפור וכתב המנדט.
* דרישה לבטל את הצעדים שננקטו מכוח מדיניות הצהרת בלפור: את ההכרה ב[[ההסתדרות הציונית העולמית|הסתדרות הציונית העולמית]] כגוף רשמי המייצג את היהודים בארץ ישראל, את התרת העלייה של יהודים לארץ ישראל, ואת הגדרת ה[[עברית]] כ[[שפה רשמית]] בשטח המנדט. כמו כן, התנגדות להשלמה עם מציאותו של הדגל הציוני ועם כהונת מנהיגים ציוניים בתפקידים עליונים בממשלה.{{הערה|שם=צמיחתה התנועה 89}}
* הגדרת הממשל הבריטי כבלתי חוקי, כיוון ש[[חבר הלאומים]] לא אישרר את כתב המנדט.{{הערה|שם=צמיחתה התנועה 89}}
* תביעות לפתיחה מחדש של הבנק החקלאי, התרת יצוא הדגנים (שנאסר בשל המחסור בארץ ובארצות השכנות), והטבת מצב האסירים בבתי הסוהר.{{הערה|שם=צמיחתה התנועה 89}}
כדי לבצע את ההחלטות הללו, נבחר גוף בן תשעה חברים. בתחילה הוא כונה "ועד מרכזי", אולם מהר מאד נודע בכינוי "[[הוועד הפועל הערבי|הוועד הפועל של הוועידה הערבית הפלסטינית]]".{{הערה|שם=צמיחתה התנועה 89}} בראשו עמד מוסא כאט'ם אל-חוסייני וסגנו היה [[עארף א-דג'אני]].{{הערה|שם=צמיחתה התנועה 90}} הוא הוקם כאחת מהחלטות הקונגרס והיה למוסד הפוליטי העליון של הפלסטינים וייצג אותם אל מול שלטונות המנדט הבריטי. אל-חוסייני נבחר לכהן כיושב הראש שלו עד יום מותו.
שורה 47:
בוועידה השלישית לא היה אף אזכור לתביעה לאחדות עם סוריה או לשם התואר "[[סוריה הדרומית]]".{{הערה|שם=צמיחתה התנועה 90}}
ב-18 בדצמבר שלחה הוועידה השלישית הודעה אל הנציב העליון. הייתה זו
לאחר התכנסות הקונגרס, הטילה ממשלת המנדט ספק בהיותו נציג אמיתי של האוכלוסייה הפלסטינית. בסוף דצמבר השיב על כך אל-חוסייני: "צירי הוועידה המתכנסת בחיפה חלקם נבחרו על ידי האגודות המוסלמיות-נוצריות והאגודות והמועדונים האחרים, שנתכוננו בצורה המסודרת ואשר ייצגו את כל התושבים לפני [[ועדת קינג-קריין|הוועדה האמריקנית]] והממשלה המרכזית בכל העניינים; חלקם האחר נבחרו על ידי נכבדי הארץ ונשואי־פניה, שיח'י השכונות והכפרים ונציגי העדות השונות... על יסוד זה יתברר להוד־מעלתו הנציב העליון כי הוועידה נבחרה על ידי העם, כי היא מייצגת את הרוב המוחלט של העם הפלסטיני, המוסלמי והנוצרי, וכי היא מאגדת בתוכה את נכבדי הארץ ונשואי פניה, אשר ייצגוה בכל עת וזמן".{{הערה|שם=פורת 232}}
|