ויקיפדיה

פייסבוק – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
2020ITBN (שיחה | תרומות)
3,698 עריכות
החלפות (תוכנית, פרסמה, מעורבותו), הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 18:
תחילה היה האתר מוגבל לסטודנטים של אוניברסיטת הרווארד בלבד, ובתוך כחודש בלבד מאז עלה האתר לרשת, יותר מחצי מהסטודנטים יצרו בו חשבון משתמש. מאוחר יותר התפשט האתר גם ל[[אוניברסיטת סטנפורד]], ל[[אוניברסיטת קולומביה|קולומביה]] ול[[אוניברסיטת ייל|ייל]]; ובתוך חודשיים (אפריל 2004) ל"[[ליגת הקיסוס]]" במלואה.
 
עם ההצלחה המהירה של פייסבוק נתגלעו חילוקי דעות בין סברין וצוקרברג לגבי הכיוון אליו צריכה החברה לשאוף. סברין איבד עניין ומעורבתוומעורבותו בחברה דעכה. שיא המחלוקת בין השניים היה כאשר סברין גילה, כי נושל כמעט לחלוטין מבעלות החברה, ושיעור השליטה שלו בה צנח מ-34.4% ל-0.03% בלבד. כתוצאה מנסיבות אלה, הגיש סברין [[קובלנה פלילית|תביעה]] נגד פייסבוק. בסופו של עניין, יושבה תביעה זו מחוץ לכותלי [[בית המשפט]], מבלי להיכנס לערכאות משפטיות. פרטי יישוב התביעה אינם ידועים, אך סברין הוכרז באופן רשמי כמייסד משותף של פייסבוק באתר החברה. סברין חתם על [[חוזה אי גילוי]] בו נאסר עליו לגלות פרטים על ההסכם.
 
ב-2 בספטמבר 2005, הפיץ צוקרברג את הפייסבוק גם בבתי ספר. בסוף שנה זו התפשט השימוש בפייסבוק עד לאוניברסיטאות הקטנות ביותר ולבתי הספר היסודיים. בין המדינות המשתתפות היו: [[ארצות הברית]], [[קנדה]], [[אירלנד]], 21 אוניברסיטאות ב[[בריטניה]], אוניברסיטת פוארטו ריקו שב[[מקסיקו]] וכל האוניברסיטאות המצויות ב[[איי הבתולה]]. ב-11 בדצמבר 2005, הצטרפו גם אוניברסיטאות מ[[אוסטרליה]] ומ[[ניו זילנד]] לפייסבוק והעלו את מספר האוניברסיטאות הפעילות בפייסבוק ל-2,000 ואת מספר בתי הספר הפעילים בפייסבוק ליותר מ-25,000.
שורה 44:
מנהלי הדף יכולים לתפעלו כשם שהיו מתפעלים פרופיל אישי - הם יכולים לכתוב עדכונים, להעלות תמונות וכן הלאה. עם זאת, הדף לא מסגיר את זהות המנהלים. מאחר שהדפים אינם מוגבלים לייצוג בני אדם בלבד אין זה נדיר למצוא חברות המשתמשות בדפים כאמצעי לקביעת נוכחות ברשת החברתית. בניגוד לפרופילים אישיים, הדפים מאפשרים הצגת סטטיסטיקות למנהליהם - כמה צפו בעדכון מסוים, כמה ביקרו בדף בטווח ימים מסוים ומאילו ארצות וכן הלאה.
 
אפשרות חלופית לדפי המעריצים היא "עמוד עסקי", שניתן גם הוא לסימון באמצעות כפתור "אהבתי" או בכפתור "עקוב" (Follow), שיגרום להצגת תכנים של הדף באזור העדכונים השוטפים ("News Feed"). ההבדל בין דף מעריצים ובין עמוד עסקי הוא שעמוד עסקי לרוב מציג בית עסק או עסק עצמאי של אדם מסוים, והוא יכול לנהל את העסק דרך העמוד ולהגיע לקהל קוראים רלוונטי באמצעות פרסומו בכלי הפרסום של גוגל. כל אחד יכול לפתוח בחינם עמוד עסקי, ובמידהואם ורוציםרוצים לפרסם אותו בכלי הפרסום של הגוגל, הדבר נעשה בצורה של תשלום חודשי או שנתי.
 
===מנוע חיפוש===
שורה 95:
פייסבוק נחשב לאתר הפופולרי ביותר במדינות בהן השפה הרשמית היא [[אנגלית]], בהן [[ארצות הברית]], [[קנדה]] ו[[הממלכה המאוחדת]]. בארצות הברית, נמצא האתר בשימוש בלמעלה מ-62% ממשקי הבית להם גישה לאינטרנט{{הערה|1=[http://www.facebakers.com/countries-with-facebook/US/ United States Facebook Statistics by Country] באתר [[Socialbakers]] {{אנגלית}}}}.
 
ב-1 בפברואר 2012, הגישה פייסבוק בקשה לוועדה לניירות ערך בארצות הברית לבצע [[הנפקת מניות]]. ב[[תשקיף]] פירסמהפרסמה פייסבוק נתונים על מצב החברה, נכון לסוף 2011, ולפיהם כ-845 מיליון משתמשים פעילים בחודש, כ-483 מיליון משתמשים פעילים מדי יום, 100 מיליארד יחסי חברויות בין המשתמשים, 2.7 מיליארד תגובות ולייקים ביום, 250 מיליון תמונות המועלות מדי יום.
 
לפי מחקר של חברת "[[קום-סקור]]" {{אנ|ComScore}} בשנת 2011, ישראל הייתה במקום הראשון בעולם מבחינת זמן שימוש ברשתות חברתיות. על פי המחקר, גולש ישראלי ממוצע מעביר 11.1 שעות בחודש באתרי רשתות חברתיות{{הערה|{{הארץ|עודד ירון|דו"ח: ישראל שיאנית בשימוש ברשתות חברתיות|1.1598558|22 בדצמבר 2011}}}}{{הערה|{{גלובס|רועי גולדנברג|לייק כחול-לבן: ישראל היא שיאנית העולם ברשתות חברתיות|1000709417|23 בדצמבר 2011}}}}, ובראשן פייסבוק.
שורה 120:
;[[גניבת זהות]]: נוכלים משתמשים בפייסבוק כדי להזדהות כאדם אחר. לאחר שהם מזדהים ככזה, הם יוצרים רשת חברתית במקום אותו האדם ומנצלים אותה לצרכים שונים כדוגמת בקשה לתרומות, קביעת פגישות פנים אל פנים המסתיימות בשוד, רצח, ופעולות טרור וכן איסוף מידע מקדים לעבירה, כמו תאריכי חופשות בחו"ל לצורך פריצה. לדברי פייסבוק, ברגע שתופעה כזו מדווחת על ידי הגולשים, היא מטופלת מידית{{הערה|1=מייק אלגאן, [http://www.computerworld.com/action/article.do?command=viewArticleBasic&taxonomyName=Internet+Business&articleId=9121578&taxonomyId=71&pageNumber=1 Why you can't trust 'friends' on Facebook], ComputerWorld}}.
;הפצת מידע כוזב
: תופעת [[חדשות כזב]] הפכה בהדרגה לנפוצה בפייסבוק, בדומה לרשתות חברתיות אחרות, כאשר [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016|הבחירות לנשיאות ארצות הברית של שנת 2016]] הביאה את הנושא לסדר היום הציבורי וגרמה לפייסבוק לנסות ולפעול לשיפור הנושא, והחלה להפעיל תכניתתוכנית [[בדיקת עובדות]] בסוף שנת 2016, והידקה שיתופי פעולה עם [[רשת בדיקת העובדות הבינלאומית]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5473902,00.html|כותרת=לקראת הבחירות: בדיקת עובדות בפייסבוק|אתר=ynet|תאריך=2019-03-05|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-19}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001324091|הכותב=וול סטריט ג'ורנל|כותרת=בודקי העובדות של פייסבוק עובדים שעות נוספות בגלל הקורונה|אתר=גלובס|תאריך=2020-03-31|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-19}}</ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.facebook.com/help/publisher/182222309230722|הכותב=|כותרת=בדיקת עובדות בפייסבוק: מה בעלי אתרים צריכים לדעת|אתר=פייסבוק|תאריך=}}|שם=הערה מספר 26337140:1}}. אחד הצינורות העיקריים להפצת חדשות כזב הם חשבונות מזויפים. בדיון שנערך ב[[הכנסת|כנסת]], הצהירה פייסבוק כי היא מחקה כמיליארד חשבונות כאלה, וטענה שמדובר ב-99% מהחשבונות המזויפים בפלטפורמה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-money/tech-q1_2019/Article-a5595718bfb9961004.htm|כותרת=N12 - איך תזהו פייק ניוז וכיצד תתגוננו|אתר=N12|תאריך=2019-03-20|תאריך_וידוא=2020-06-19}}</ref>. למרותאף על פי שפייסבוק החלה לסמן פוסטים שכוזבים, ובכך להקטין את תפוצתם ולהזהיר את הקוראים, נכון ליוני 2020, פוסטים של [[פוליטיקאי|פוליטיקאים]]ם מוחרגים מפעילות זו, בנימוק שזכות הציבור לדעת מהן דעותיו של כל מועמד. ביוני 2020 פייסבוק עמדה במרכז מחאה מצד עובדיה ומצד גורמים שונים, על רקע שינוי מדיניותה של [[טוויטר]] המתחרה בנושא זה, ודבקותה של פייסבוק במניעת בדיקת-עובדות על פוסטים של פוליטיקאים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001330864|הכותב=|כותרת=עובדי פייסבוק נגד צוקרברג: דורשים לחסום את הפרופיל של טראמפ|אתר=גלובס|תאריך=1.6.2020}}</ref>. בהמשך, החל קמפיין הקורא לחרם נגד [[פייסבוק]] ו[[אינסטגרם]] בשם "Stop Hate For Profit" (די לשנאה בעד רווח). לקמפיין, אותו יזמה [[הליגה נגד השמצה]], הצטרפו יותר מ-100 גופים ובהם תאגיד [[יוניליוור]], [[ורייזון תקשורת|Verizon]] ,[[פטגוניה]], [[בן אנד ג'ריס|בן & ג'ריס]],  לנדינג ונורת' פייס (חלקן איימו להחרים גם רשתות כמו [[טוויטר]]). זאת כחלק מביקורת על האלגוריתם של החברה. בתגובה, המנכ"ל [[מארק צוקרברג]] הודיע היום על שורה של שינויים במדיניות הפרסום ברשת החברתית.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-money/2020_q2/Article-17651dd9574f271027.htm|כותרת=N12 - "קוקה-קולה" מצטרפת לחרם על פייסבוק|אתר=N12|תאריך=2020-06-27|תאריך_וידוא=2020-06-27}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001333783|הכותב=עמרי זרחוביץ'|כותרת=מארק צוקרברג מגיב לחרם המודעות הענק: "נעצור שיח שנאה"|אתר=גלובס|תאריך=2020-06-26|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-06-27}}</ref>.<br />
 
;שליחת דואר זבל
שורה 155:
מדיניות חברת פייסבוק בנוגע לחסימת עמודים עולה בשיח הציבורי. בישראל נדון הנושא בציבור ובבית המשפט בעקבות חסימת הדף "[[סטטוסים מצייצים]]". בספטמבר 2016, נידונה חסימת עמוד הפייסבוק הפופולרי "[[הצינור]]", בשל [[הפרת זכויות יוצרים]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/826/601.html|הכותב=NRG חדשות|כותרת=פייסבוק חסמה את עמוד "הצינור" של גיא לרר|אתר=[[NRG]]|תאריך=12 בספטמבר 2016}}}}.בנובמבר 2016, התנהל קמפיין רשתי בשל חסימת עמודיהם של כוכבי רשת רבים בשל שימוש במילים הנחשבות פוגעניות על ידי פייסבוק. הטענה המרכזית הייתה כנגד שרירותיות החסימות, והעובדה שנערכו ללא התראה מוקדמת ולעיתים אף בעקבות סטטוסים ישנים, במקרים מסוימים בני מספר שנים.
 
הכותבים [[יותם זמרי]], [[נועם פתחי]], רז ציפריס ואבנר רסל נחסמו בשל השימוש במילה "קוקסינל" בסטטוסים שפירסמושפרסמו{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.mako.co.il/nexter-internet/social-networks-facebook/Article-3cb7203957d4851006.htm|הכותב=NEXTER|כותרת=המלחמה החדשה של פייסבוק: קוקסינלים|אתר=מאקו|תאריך=10 בנובמבר 2016}}}}. על המילים האסורות שהובילו לחסימת משתמשים נמנו "קוקסינל", "כושי", תיאור שימוש בסמים, שימוש בהטיות המילה "[[אונס]]", גידופים ובדיחות עדתיות{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://tech.walla.co.il/item/3015920|הכותב=[[דורי בן ישראל]]|כותרת=שלא תיחסמו: אלה המילים החדשות שאסור לכתוב בפייסבוק|אתר=וואלה!|תאריך=23 בנובמבר 2016}}}}.
 
אחד האירועים המרכזיים אשר העלו את הביקורת כלפי מדיניות פייסבוק ברחבי העולם היה מכתב פתוח שפורסם ב-9 בספטמבר 2016 על שער העיתון המוביל ב[[נורווגיה]] "[[אפטן פוסטן]]" {{אנ|Aftenposten}} בנוגע לצנזור תמונתו זוכת [[פרס פוליצר]] של [[צילום עיתונות|צלם העיתונות]], [[ניק אוט]] {{אנ|Nick Ut}}, "[[פאן טי קים פוק|טרור המלחמה]]". תמונת הילדה הוייטנאמית העירומה חשפה לעולם את זוועות [[מלחמת וייטנאם]]. במכתב הפתוח נטען כי מנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, משתמש לרעה בכוח שיש בידיו ובמקום להפוך את העולם לפתוח ומחובר יותר, הוא מעודד טיפשות{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.theguardian.com/technology/2016/sep/08/facebook-mark-zuckerberg-napalm-girl-photo-vietnam-war|הכותב=ג'וליה קרי וונג|כותרת=Mark Zuckerberg accused of abusing power after Facebook deletes 'napalm girl' post|אתר=The Guardian|תאריך=9 בספטמבר 2016}}}}.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/פייסבוק"