נטל ההוכחה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 38:
 
==מידת ההוכחה במשפט האזרחי העונשי==
המשפט האזרחי העונשי משלב מאפיינים של המשפט האזרחי עם מאפיינים של המשפט הפלילי.{{הערה|[[קנת מן]], [https://www.nevo.co.il/books/כתבי%20עת/כתבי%20עת/עיוני%20משפט/כרך%20טז/iyunei-mishpat-16-2-243.pdf סנקציות אזרחיות־עונשיות], [[עיוני משפט]] ט"ז, חוברת 2, אוקטובר 1991, עמ' 243–261}} לאור האופי המעין־פלילי של הסעד המשפטי, נהוג להציב אמת מידה להוכחה הגבוהה ממאזן ההסתברויות, אך היות ובכל זאת מדובר בדיון אזרחי, לא נהוג להציב אמת מידה להוכחה מעבר לספק סביר. אמת המידה המקובלת במשפט האזרחי העונשי היא בראיות ברורות ומשכנעות {{אנג|Burden of proof (law)#Clear and convincing evidence|Clear and convincing evidence}}.{{הערה|Kenneth Mann, [https://digitalcommons.law.yale.edu/ylj/vol101/iss8/4/ Punitive Civil Sanctions: The Middleground Between Criminal and Civil Law], Yale Law Journal, Vol. 101, Issue 8, June 1992, pp. 1795–1873, at p. 1860|שמאל=כן}} בשאלת קיומה במשפט הישראלי של אמת מידת ביניים להוכחה, נחלקו השופטהשופטים בך והשופט ברקוברק. בכפוף לסייגים שהציב, סבר השופט בך שקיימת אמת מידה אמצעית להוכחת טענות המטילות סטיגמה של ביצוע עבירה פלילית רצינית שיש עמה קלון. לעומתו, סבר השופט ברק שיש להימנע מיצירת אמת מידה שלישית אלא שיש להתאים, לפי מהותה וחומרתה של הטענה המשפטית, את כמות הראיות הנדרשת כדי לספק את אמות המידה המוכרות.{{הערה|[https://www.nevo.co.il/psika_word/elyon/PADI-N-1-589-L.pdf ע"א 475/81] '''זיקרי יעקב נ' "כלל" חברה לביטוח בע"מ''', ניתן ב-26 בפברואר 1986. פ"ד כרך מ', חלק ראשון, עמ' 589–606}}
 
{{פורטל|'''לערכים, תחומים ומושגים נוספים ראו [[פורטל:חוק ומשפט|פורטל חוק ומשפט]].'''}}