חגורת קויפר – הבדלי גרסאות

'''חגורת קְּויפּר''' (ב[[אנגלית]]: '''Kuiper belt'''; ב[[עברית]] נכתב גם: '''חגורת קַייפּר''' או '''חגורת קווִיפר'''{{הערה|1=שם החגורה נהגה בצורה שונה במדינות שונות. ב[[הולנדית]], ה[[דיפתונג]] ui נהגה בדרך ייחודית, וה[[תעתיק]] קוּיפר הוא הקרוב ביותר לדרך ההגייה שלו. גם באנגלית אין תעתיק מדויק לדיפתונג זה, ומקובל להגות אותה קָייפר. צורת ההגייה קָייפר היא הנפוצה בעולם כיום, עם זאת במקומות מסוימים, בעיקר ב[[אירופה]], אומרים קוּיפר, קוֹיפר (למשל ב[[רוסית]]) או קווִיפר (למשל ב[[ספרדית]]). התעתיק הנפוץ לעברית הוא "חגורת קויפר".}}) היא אסופת גופים הסובבים את [[השמש]] במסלול הנמצא מעבר ל[[כוכב לכת|כוכב הלכת]] [[נפטון]], במרחק של 30–50 [[יחידה אסטרונומית|יחידות אסטרונומיות]] מהשמש ובמישור הקרוב ל[[מישור המילקה]]. החגורה קרויה על שם ה[[אסטרונום]] ה[[הולנד]]י-[[ארצות הברית|אמריקאי]] [[ג'ררד קויפר]] (Gerard Kuiper), שחזה את קיומה בשנת [[1951]] (עם זאת, {{קישור שפה|אנגלית|Kenneth Edgeworth|קנת אדג'וורת'}} העלה השערה בדבר קיומה עוד ב-[[1943]]ב־1943, ולכן היו שהציעו לקרוא לה '''"חגורת אדג'וורת'–קויפר"'''). מספר הגופים בחגורה שרדיוסם מעל ל-100 ק"מ מוערך בכ-35,000, פי מאה ממספר ה[[אסטרואיד]]ים בגודל זה.

השערתו של קויפר באה להסביר את קיומה של משפחת [[שביט]]י [[צדק (כוכב לכת)|צדק]], אשר בניגוד לשביטים ארוכי-המחזור הם בעלי מחזור קצר למדי (לרוב עד 20 שנה, ועל כל פנים לא יותר מ-200מ־200 שנה), מסלולים שנמצאים ב[[מישור המלקה]] (או קרוב אליו) וכיוון תנועה כשל כל הפלנטות והאסטרואידים. ההשערה קיבלה חיזוק נוסף ב[[שנותבשנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]],ה־80 ממודלים ממוחשבים של ימיה הראשונים של מערכת השמש, אשר הראו שכוכבי הלכת שנוצרו "דחפו" "זבל חללי" למיניו כלפי הקצה של [[מערכת השמש]].

גופי חגורת קויפר נעים במסלולים המתחלקים לשני סוגים: של גופי החגורה המכונים ה"אמיתיים", הנשארים כל הזמן במרחק גדול של 30–50 יחידות אסטרונומיות מהשמש; ולגופים ש"התפזרו" מהחגורה - כנראה עקב כוח משיכה של גוף אחר - ויכולים להתרחק מהשמש עד למרחק של כמאה יחידות אסטרונומיות (אם כי ה[[פריהליון]] שלהם הוא עדיין בתחומי החגורה). גוף אחד כזה, שסימונו CR105 2000, נתגלה בשנת [[2000]], ורק שנה לאחר מכן הובהר מסלולו: הוא מגיע למרחק של עד 400 יחידות אסטרונומיות.

גילוי האומיה הוכרז ב-[[27ב־27 ביולי]] [[2005]] לאחר שיומיים קודם לכן צוות [[ספרד]]י בראשותו של [[חוזה לואיס אורטיז מוראנו]] (José Luis Ortiz Moreno) סיים לנתח נתונים שהתקבלו בשנת 2003. {{ש}}

צוות אמריקאי בראשותו של [[מייקל בראון (אסטרונום)|מייקל בראון]] גילה את העצם כבר ב-[[28ב־28 בדצמבר]] [[2004]] כאשר תצפת על האזור.{{מקור}}.

אף על פי שהוא התגלה במרץ [[2003]], הוא קיבל את מעמדו ככוכב לכת ננסי רק ביוני [[2008]]. למרות [[בהירות]]ו הנראית, 16.7 לעומת 15 של פלוטו, מאקה-מאקה התגלה מאוחר יחסית לגופים דומים באותו אזור וזאת כנראה בגלל הנטייה הגבוהה של מסלולו.

בשנת [[2002]] התגלה גוף גדול בחגורת קויפר, שזכה לשם [[קווה-וואר|50000 קווה-וואר]] "Quaoar" (מבטאים kwa-whar), על שמו של אחד מהאלים להם סגדו ה[[אינדיאנים]] ילידי [[אמריקה]]. הוא שוכן [[מיליארד]] קילומטרים מאחורי [[פלוטו]] ומקיף את השמש אחת ל־288 שנים ב[[מעגל]] כמעט מושלם.

קווה-וואר נמדד באמצעות [[טלסקופ החלל האבל]] ונמצא כי רוחבו 1,300 קילומטרים – כ־400 קילומטרים יותר מ[[1 קרס|קרס]] (בשנת [[2006]] הוחלט לשנות את סיווגו לכוכב לכת ננסי), האסטרואיד הגדול ביותר בחגורת האסטרואידים העיקרית עד כה, ויותר ממחצית קוטרו של פלוטו. זה היה העצם הגדול ביותר שהתגלה במערכת השמש מאז גילויו של פלוטו לפני 72 שנה. מאז התגלו עוד כמה גופים שכנראה גדולים ממנו, כגון [[מאקה-מאקה (כוכב לכת ננסי)|מאקה-מאקה]].

ב־[[19ב־19 בפברואר]] [[2004]] נמסר על גילוי עצם קפוא במרחק של כ־7 מיליארד קילומטרים מהשמש, שנראה כי גודלו הוא כמחצית גודלו של פלוטו והוא גדול מ[[כארון (ירח)|כארון]], הירח של פלוטו. עצם זה קיבל את השם הזמני '''DW2004''', והסתבר שזהו ה[[פלוטינו]] הגדול ביותר שנמצא במערכת השמש שלנו מאז גילוי פלוטו עצמו ב־[[1930]]ב־1930.