עברית – הבדלי גרסאות

{{הפניה לערך מורחב|עברים#אטימולוגיה}}

שם השפה '''עברית''' פירושה "לשונו של עֵבֶר"{{הערה|"עֵבֶר" + הסיומת "-ית" ליצירת [[שם עצם]] תקין המציין [[שפה]] – זהה ל[[תואר השם]] [[יחיד]] [[מין דקדוקי|נקבה]]}}, ונגזר מהשם של הדמות המקראית [[עבר (דמות מקראית)|עֵבֶר]], אביהם הקדמון של עמים רבים, בהם [[עם ישראל]]. לפי המסורת היהודית{{הערה|למשל, בתי מדרשות, צוואת נפתלי}}, עבר סירב לקחת חלק בבניית [[מגדל בבל]], ועל כן הוא וצאצאיו לא נענשו על בניית המגדל, ושפתם לא נתבלבלה. עבר שימר את השפה האוניברסלית המקורית - העברית.

 

המושג "[[עברים|עברי]]" נזכר שלושים וארבע פעמים בתנ"ך ככינוי לבני ישראל, אולם לא כשפה{{הערה|עברית – על שמה של לשוננו, האקדמיה ללשון העברית,{{קישור כללי|כותרת=עברית – על שמה של לשוננו|אתר=האקדמיה ללשון העברית|תאריך=2015-01-08|כתובת=https://hebrew-academy.org.il/2015/01/08/עברית-על-שמה-של-לשוננו/|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2019-03-14}}}}. במקרא, שמה של שפתם של העברים מכונה במקרא "יהודית"{{הערה|{{ציטוטון|1=דַּבֶּר-נָא אֶל-עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית--כִּי שֹׁמְעִים, אֲנָחְנוּ; וְאַל-תְּדַבֵּר עִמָּנוּ, '''יְהוּדִית''' [...] וַיִּקְרָא בְקוֹל-גָּדוֹל, '''יְהוּדִית'''|2={{תנ"ך|מלכים ב|יח|כו|כח}}. ובמקבילות:{{תנ"ך|ישעיהו|לו|יא|יג}}; וב{{תנ"ך|דברי הימים ב|לב|יח}}}} וכן {{ציטוטון|וּבְנֵיהֶם, חֲצִי מְדַבֵּר אַשְׁדּוֹדִית, וְאֵינָם מַכִּירִים, לְדַבֵּר '''יְהוּדִית'''|{{תנ"ך|נחמיה|יג|כד}}}}}}, וגם בשם "שפת כנען"{{הערה|כינוי זה מופיע ב[[ספר ישעיה]]: {{ציטוטון|בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ חָמֵשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מְדַבְּרוֹת שְׂפַת כְּנַעַן|{{תנ"ך|ישעיהו|יט|יח|ללא=ספר}}}} לפי ההקשר הכוונה לשפה שדוברה בפי בני דת משה}}. ייתכן שהשם 'יהודית' היה רק שם ה[[ניב (סיווג שפה)|ניב]] שדובר ב[[ממלכת יהודה]] או באזור [[ירושלים]], להבדיל מהניב של ממלכת הצפון, [[ממלכת ישראל]] (אם כי גם לפי תאוריה זו, מדובר בסך הכול בשני ניבים שונים של אותה שפה, ולא בשתי שפות שונות).