אלפונסו השמיני, מלך קסטיליה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קטלוג כפול בין "קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-xx" וקטגוריות בנות שלה. ראו דיון שעבר מהמזנון בשיחת קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-18#קטגוריות. (תג)
חזרתי-בוט (שיחה | תרומות)
מ אבידות ⭠ אבדות (באמצעות WP:JWB)
שורה 39:
בשנת [[1158]] מת אביו [[סנצ'ו השלישי, מלך קסטיליה]], ואלפונסו עלה לשלטון במקומו. בתחילת שלטונו התמרדה נגדו האצולה, ואלפונסו נאלץ להילחם כנגד טוענים אחרים לכתר. בשנת [[1187]] סיכם אלפונסו עם [[פרידריך הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] על נישואי ילדיהם [[קונרד השני, דוכס שוואביה]] עם [[ברנגלה, מלכת קסטיליה]], אולם לבסוף הנישואים לא נערכו. אלפונסו נלחם במשך תקופה ארוכה בבן דודו [[אלפונסו התשיעי, מלך לאון]], ובשנת [[1197]] השיא את בתו [[ברנגלה, מלכת קסטיליה]] לאלפונסו התשיעי, על מנת לסיים את הסכסוך. בשנת [[1200]] תבע אלפונסו את [[דוכסות גסקוניה]] מגיסו [[ג'ון, מלך אנגליה]], בטענה שהובטחה לו כ[[נדוניה]] עם נישואיו ל[[אלינור מאנגליה, מלכת קסטיליה]].
 
בשנת [[1195]] ניצל אלפונסו את פקיעת הסכם שביתת הנשק עם המוסלמים, את מחלתו של אבו יוסוף יעקוב אל מנסור ואת העובדה שמושל אל-אנדלוס (אחיו של אל מנסור) יצא מהפרובינציה הספרדית ל[[מרוקו]] כדי לתפוס את השלטון; ונע בראש צבא נוצרי מאוחד לכיוון [[אל-אנדלוס]]. אך אל מנצור הגיב במהירות, מחץ את ההתנגדות מבית ונחת עם צבאו על חופי ספרד; הצבאות נפגשו לא רחוק מ[[טולדו]] ובקרב הקשה הובסו הנוצרים, הצבא ה[[ממלכת קסטיליה|קסטיליאני]] הושמד ואיתו רוב האצילים. הצבא המוסלמי סבל אבידותאבדות כבדות בקרב ולכן לא היה יכול לנצל את ההצלחה ולעלות על טולדו; וכן לא יכול היה לצאת למסעות עונשין לאחר מכן להזדמנות להרחבת תחומי ההשפעה של הח'ליפות. בשנת [[1211]] חצה מוחמד אל נאסר את [[מיצרי גיברלטר]] עם צבא גדול והצליח להדוף את הנוצרים מגבולות אל-אנדלוס.
 
לבקשתם של שליטי הנסיכויות הנוצריות בחצי האי האיברי, הכריז האפיפיור [[אינוקנטיוס השלישי]] על [[מסע צלב]] נגד המוסלמים; בספרד נוצרה ברית של ארבעה מלכים [[נצרות|נוצרים]] מ[[ממלכת קסטיליה|קסטיליה]], [[ממלכת אראגון|אראגון]], [[ממלכת נווארה|נווארה]] ו[[פורטוגל]]; ובשנת [[1212]] נפגשו הצבאות בפיקוד אלפונסו ב[[קרב לאס נאווס דה טולוסה]] שנערך ב[[סיירה מורנה]] שבספרד, לפני הקרב ערכו הנוצרים פרעות בקהילה היהודית הקטנה של טולדו. הנוצרים תקפו את המחנה המוסלמי בהפתעה, הח'ליף ברח וצבאו הושמד. הניצחון נתן דחיפה משמעותית למאמצים של הנסיכויות הנוצריות להדוף את המוסלמים מכל ספרד; מבצרים חשובים על גבול [[אנדלוסיה]] נתפסו לאחר הקרב והיוזמה עברה לידי הנוצרים.