ויקיפדיה

כתיב מלא – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
תיקוני תוכן ומקורות
שורה 1:
'''כתיב מלא''' (עד יוני 2017 –נקרא '''כתיב חסר ניקוד'''){{הערה|1=[https://hebrew-academy.org.il/2017/06/17/%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90-%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F/ כללי הכתיב המלא – הכללים החדשים (סיוון תשע"ז, יוני 2017)]}} הוא צורת [[כתיבה]] ב[[שפה]] ה[[עברית]], אשר משתמשת ב[[אם קריאה|אמות הקריאה]] כדי להורות את האופן שבו יש לקרוא את המילה הכתובה, כתחליף לסימני ה[[ניקוד]]. האות [[ו]]' באה במקום [[חולם חסר]] ו[[קובוץ]], והאות [[י]]' באה במקום [[חיריק חסר]] ולעיתים כאם קריאה מסייעת לצירי. למניעת בלבול, ו' [[עיצור]]ית (העיצור {{יפא|[v]}}{{כ}}{{הערה|1=[http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/TheTranscription/Documents/ATAR1.pdf תעתיק מעברית לאותיות לטיניות] באתר [[האקדמיה ללשון העברית]]}}) נכפלת כשהיא באמצע מילה, וכך גם י' עיצורית.
 
==סקירה היסטורית==
שורה 19:
דוגמה מובהקת לטקסט עברי הכתוב בכתיב חסר הוא [[ספר תורה|ספר התורה]], הנקרא ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] בעת ה[[עלייה לתורה]]. כסיוע לקורא בתורה משמש [[תיקון קוראים]], ספר בו הטקסט המקראי מופיע בשתי עמודות, אחת זהה לטקסט המופיע בספר התורה, והאחרת מכילה את הטקסט יחד עם [[ניקוד]] ו[[טעמי המקרא]].
 
===כתיב מלא===
מפאת הקושי בקריאת כתיב חסר-ניקוד, התפתח ב[[ימי הביניים]] כתיב חלופי שבו נוספו למילה האותיות ו' ו-י' לציון התנועות השונות. לכתיב זה, שהיה נפוץ מאוד בספרות התורנית, לא היו כללים אחידים, והוא השתנה מספר לספר וממהדורה למהדורה. [[ועד הלשון העברית]] היה הראשון שניסח אתכללים לכתיב זה, '''כללי הכתיב חסר הניקוד'''. כללים אלו אומצו מאוחר יותר על ידי [[האקדמיה ללשון העברית]], שהמשיכה לשכללם, והתקבלו ברובם על ידי הציבור, בעיקר בכתיבה רשמית{{הערה|{{ארכיון האינטרנט
| קישור = https://web.archive.org/web/20101115142323/http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/MissingVocalizationSpelling/Pages/ikkar.aspx
| תיאור = כללי הכתיב חסר הניקוד - גרסה ישנה
}}}}. ביוני 2017, בעקבות תהליך אשר ראשיתו בבחינת מנהגי הכתיב הרווחים בהוצאות הספרים, בעיתונות ובמרשתת, פרסמה האקדמיה ללשון העברית מהדורה חדשה של הכללים, בשם '''כללי הכתיב המלא''', ובה שינויים אחדים בהשוואה לכללים הקודמים.{{הערה|[httpשם=כללי_אקדמיה|{{קישור כללי|כתובת=https://hebrew-academy.org.il/topicwp-content/hahlatot/missingvocalizationspellinguploads/klalei-haktiv-2017.pdf|כותרת=כללי הכתיב המלא], באתר- הכללים החדשים|אתר=האקדמיה ללשון העברית|תאריך=מרחשוון תשע"ח, אוקטובר 2017|תאריך_וידוא=30 ביוני 2020}}}}.
 
בימינו הפך הכתיב החסר לאנכרוניסטי, ובעשרותבעשרות השנים האחרונות הכתיב המלא שולט בטקסטים שאינם מנוקדים: מרב ה[[עיתון|עיתונים]], ה[[ספר]]ים, והאתרים, (ובפרט, [[ויקיפדיה העברית|ויקיפדיה]]) הכתובים בעברית, נכתבים בכתיב מלא. בנוסף, מקובל להשתמש בכתיב מנוקד, בעיקר בספרי ילדים, בפרסומי שירה או לצרכים מיוחדים, אך השימוש בכתיב חסר ללא ניקוד אינו מקובל.
 
חרף קביעת הכללים על ידי האקדמיה, השימוש בכללים אינו אחיד, הן בשל חוסר ידיעה, והן משום שהחלטות האקדמיה נתפסות כהמלצות, וגופים שונים עדיין יכולים להחליט לא לקבל, או לא להקפיד, על כללים מסוימים.
 
==כללי הכתיב המלא==
כדרכם של כללים בתחום הלשון, אין מדובר בכללים סטטיים לחלוטין - מפעם לפעם חלים בהם שינויים, בהתאם לניסיון שנצבר. לדוגמה: בכללי הכתיב חסר הניקוד שנקבעו בוועד הלשון העברית סמוך להקמת המדינה, בתשרי תש"ח (ספטמבר 1947) נקבע שיש לכתוב "אשה" (woman) גם בכתיב זה (כדי להבדיל מ"אישה" - האיש שלה), אך בכללים החדשים (סיוון תשע"ז, יוני [[2017]]) בוטל יוצא מן הכלל זה, ונקבע שיש לכתוב "אישה". להלן תמצית הכללים המעודכנים{{הערה|{{קישור כללי|כתובתשם=https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/klalei-haktiv-2017.pdf|כותרת=כללי הכתיב המלא - הכללים החדשים|אתר=האקדמיה ללשון העברית|תאריך=מרחשוון תשע"ח, אוקטובר 2017|תאריך_וידוא=30 ביוני 2020}}כללי_אקדמיה}}:
 
* כל אות המופיעה בכתיב המנוקד נכתבת גם בכתיב מלא.
* כל תנועת u תסומן באות [[ו]]', כולל אות המנוקדת בקובוץ, למשל: קופסה, הופל, כולם.
* ברוב המקרים תנועת o תסומן באות ו', כולל אות המנוקדת בחולם חסר, למשל: בוקר, ישמור. אך יש מספר יוצאים מן הכלל: האות ו' לא תופיע לאחר אות המנוקדת בחטף-קמץ באמצע המילה, למשל: פועלו (פָעֳלוֹ); במקרה שקיימת אם תנועה אחרת, למשל: ראש (רֹאשׁ); במילה כל המנוקדת בנסמך בקמץ קטן (כָּל); ובמקרים בודדים נוספים.
* ברוב המקרים תנועת i תסומן באות [[י]]', למשל: דיבור, יישוב, תעשייה. האות י' לא תופיע במקרים הבאים:
** לפני אות המנוקדת ב[[שווא נח]], למשל: שמחה (שִׂמְחָה).
** באות ה' המתווספת ב[[בניין הפעיל]], למשל: הרגיש, התיר, הצענו.
שורה 40 ⟵ 42:
** במילים ממשקל פַּיִל, למשל: בית (בַּיִת), לא תתווסף י' על האות הקיימת.
* אחרי אות המנוקדת בתנועת e לא תופיע י' בדרך כלל, למשל ממד (=מֵמַד), אזור (=אֵזוֹר), אלא אם כן היא מופיעה בכתיב המנוקד (למשל מיתר, תימן). אך יש מצבים שבהם תופיע י' שאינה בכתיב המנוקד, למשל בשמות במשקל םֵםָה בהם מופיע צירי בכל הנטיות (למשל תיבה, הישג), ובמילים שבהן הצירי בא לפני אותיות אהחע"ר במקום חיריק, כתוצאה מ[[תשלום דגש]]. למשל: תיאבון (שיגעון), תיאבד (תימצא).
* [[ו]]' עיצורית (העיצור v) נכפלת כשהיא באמצע מילה, למשל תקווה, זווית, אך לא כאשר ההכפלה תיצור רצף של שלושה ו"וים, כגון במילה תיווך (תִּוּוּךְ). האות אינה נכפלת בראש המילה ובסופה, למשל: ורד, ותיק, צו. ו' בראש מילה נכפלת כאשר לפניה מצטרפת אחת מ[[אותיות השימוש]], אך לא אחרי ו' החיבור. לכן מהמילה "וֶרד" נקבל "הוורד", אך "וורד" (כלומר וּוֶרדוּוֶרֶד).
* י' עיצורית (העיצור y) נכפלת כשהיא באמצע מילה או בסופה, למשל: בניין, הייתה, בניי (=הבנים שלי). האות אינה נכפלת בראש המילה או אחרי [[אותיותאות השימוש]]שימוש, למשל: ילד, יצא (=יֵצֵא), הילד.
:עם זאת, י' עיצורית לא תיכפל באמצע מילה כאשר היא נמצאת אחרי אם קריאה או לפניה, למשל: פרויקט, מסוים, מאוים; ראיה (=רְאָיָה), הפניה, בעיה. כמו כן לא תיכפל הי' במילים במשקל פַּיִל (כגון בית, זית) ובמילים אולי, מתי, מים, שמים (=שָׁמַיִם), חי (=חַי), שי, די.
 
[[קובץ:Mehlaf.JPG|שמאל|ממוזער|200px|[[תמרור|שלט דרכים]] שבו המילה "[[מחלף]]" מנוקדת בניקוד עזר חלקי, כדי למנוע טעות ב[[הגייה|הגייתה]]]]
 
אלה הם הכללים הבסיסיים ביותר. לכל אחד מהם יש יוצאים מהכלל, המפורטים בחוברת "כללי הכתיב המלא" שבהוצאת האקדמיה ללשון העברית.
 
'''הערות:'''
*במקום שהקורא עלול לטעות בקריאת מילה, מומלץ להשתמש בניקוד עזר חלקי, למשל: מִנהל (להבדיל מן מנַהל).
 
*הכללים לעיל חלים על כתיב של מילים עבריות, ואינם חלים על [[שם פרטי|שמות פרטיים]], הנכתבים לעיתים קרובות חסר במקום שהכללים מחייבים מלא, כגון: שלמה, יעקב, כהן, ירושלים.
 
שורה 68 ⟵ 69:
==לקריאה נוספת==
* '''כללי הפיסוק וכללי הכתיב חסר הניקוד''', בהוצאת האקדמיה ללשון העברית, תשס"ב.
* אמנון שפירא, {{ארכיון האינטרנט
* אמנון שפירא, [https://web.archive.org/web/20131016155929/http://hebrew-academy.huji.ac.il/sifriyya/ReadingHall/Documents/shapira.pdf מאה שנים לכתיב העברי], [[האקדמיה ללשון העברית]] בשנת תש"ע - מאה ועשרים שנים לייסוד [[ועד הלשון העברית]].▼
| קישור = https://web.archive.org/web/20131016155929/http://hebrew-academy.huji.ac.il/sifriyya/ReadingHall/Documents/shapira.pdf
| תיאור = מאה שנים לכתיב העברי
▲* אמנון שפירא}}, [https://web.archive.org/web/20131016155929/http://hebrew-academy.huji.ac.il/sifriyya/ReadingHall/Documents/shapira.pdfפורסם מאה שנים לכתיב העברי],באתר [[האקדמיה ללשון העברית]] בשנת תש"ע - מאה ועשרים שנים לייסוד [[ועד הלשון העברית]].
 
<!--==כתיב מילים ממקור לועזי==
נרחיב בסוגיית האל"ף: האקדמיה החליטה זה מכבר שאין להוסיף אל"ף לתעתיק של מילים לועזיות לציון הצליל a. סיבות לדוגמה: הוספת אל"ף מסרבלת את המילה ומשווה לה צביון לא-עברי. בעברית אם-הקריאה אל"ף מציינת כל תנועה אפשרית, לאו-דווקא a - השוו את המילים: ראש, ראשון, בא, גא - אל"ף מציין פה את כל התנועות האפשריות. מספר בלשנים לא הסכימו עם האקדמיה, והתעקשו להוסיף אל"פים. [[יצחק אבינרי]] בספרו "יד הלשון" (משנות השישים) אף מתפאר שהצליח לגרום לאנשים רבים לכתוב יאפאן במקום יפן. אבל [[יצחק אבינרי]] ותומכיו "הפסידו" והאקדמיה נצחה, וכיום רוב האנשים כותבים יפן, לא יאפאן. כותבים גז ולא גאז. במילונים מודרניים של כתיב מלא, ובראשם "מילון ההווה" (שנכתב על ידי בעלי תפקידים באקדמיה) המילה גז מופיעה ללא אלף.
 
יש טיעון, שהועלה על נס על ידי יצחק אבינרי אבל נדחה בדרך-כלל על ידי האקדמיה, והוא שיש להוסיף אמות-קריאה להפחתת דו-המשמעות בקריאה. למילה "גז" יש כבר משמעות (תספורת של כבשים ודומיהם), ולכן למילה חדשה יש להוסיף אותיות ולכתוב "גאז". העיתונים כנראה נוקטים בגישה זו גם הם, ומוסיפים אמות קריאה במקומות שונים ומשונים. בעברית יש דו-משמעות בקריאה רבות, ומי מחליט איזו חשובה מספיק כדי להוסיף אמות קריאה? האם נכתוב "מינהל" (ארגון שאחראי על משהו) כי קיים "מנהל" (איש שמנהל) אבל "משפט" כי אין דבר כזה לשפט? האם בכלל אפשר לזכור או להסכים על כללים כאלו? כנראה שלא, וזה מה שגורם לאי-הקונסיסטנטיות בעיתונים - מלגות ומלגות באותו עמוד, תקני ותיקני באותו עמוד (באותה משמעות של סטנדרטי) וכו'.
 
לדעת האקדמיה דווקא יש מקרה אחד בו כדאי לכתוב אל"ף - וזה בתעתיק מילים ערביות שבהן במקור מופיעה האות אליף. לדוגמה, יש לכתוב אסלאם (לא אסלאם, ולא אסלם שמשמעותו הפך למוסלמי) ועיראק (לא עירק).
 
* צריך להוסיף מראי מקום ולערוך את הקטע האחרון (שנכתב כהערה, לא ערך). נושאים נוספים לדיון: יו"ד מוספת לציון i (גם בכתיב מנוקד)<br>. יש נושאים שלאו-דווקא נושאי כתיב אבל קשורים לאימוץ מילים לועזיות: ז/ס במילים מיוונית, "יה" מול "י" במילים כמו "פסיכולוגיה", וכדומה.
 
שורה 81 ⟵ 85:
 
==קישורים חיצוניים==
* נדב הראל, [http://www.ivrix.org.il/niqqudless.pdf סוגיות בכתיב חסר הניקוד], מהדורה רביעית, מעודכן לגרסה 1.4 של Hspell, יוני 2017 ▼
* [https://web.archive.org/web/20101115142323/http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/MissingVocalizationSpelling/Pages/ikkar.aspx כללי הכתיב חסר הניקוד] - גרסה מקוצרת של כללי [[האקדמיה ללשון העברית]]. הגרסה המלאה מופיעה כנספח במילונים כמו "[[מילון ההווה]]" או "[[מילון אבן-שושן]]", וכן ניתנת להזמנה מהאקדמיה.
▲* נדב הראל, [http://www.ivrix.org.il/niqqudless.pdf סוגיות בכתיב חסר הניקוד], מהדורה רביעית, מעודכן לגרסה 1.4 של Hspell, יוני 2017
* [http://www.cs.technion.ac.il/~danken/cgi-bin/hspell.cgi? בדיקת איות] ב־[[Hspell]], המאיית העברי החופשי - אתר [[הטכניון]].
* [[רוביק רוזנטל]], [https://blog.ravmilim.co.il/2013/08/25/writer/ איך כותבים את זה], בלוג השפה העברית של [http://www.ravmilim.co.il/ מילון רב-מילים], 25 באוגוסט 2013
* [http://hebrew-academy.org.il/2017/06/17/%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99כללי-%D7%94%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%91הכתיב-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90המלא-%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%9Dהכללים-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9Dהחדשים-%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9Fסיוון/ '''כללי הכתיב המלא – הכללים החדשים, 2017'''], [[האקדמיה ללשון העברית]]
 
==הערות שוליים==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/כתיב_מלא"