ספורט ברומא העתיקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ טילטולו->טלטולו - תיקון תקלדה בקליק
תגיות: תקלדה-בקליק עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
חזרתי-בוט (שיחה | תרומות)
מ צפיה ⭠ צפייה (באמצעות WP:JWB)
שורה 169:
===ענפי ספורט רווחים===
 
כמקובל בתרבות ההלנית וההלניסטית אף ההיאבקות תפשה מקום חשוב, יחסית, בעולם הספורטיבי של היהודים. ספרות חז"ל מעידה על מינוחים מיוחדים הלקוחים מעולם זה ובתעתיק יווני ואף על מנהגים מקובלים על המתאבקים כגון "אפיקטוזין", שעניינו הקאה מעושה. מכלל האיסור של חז"ל לעסוק בענף זה בשבת ניתן ללמוד שאכן עסקו בו, ובשבתות. הספרות המדרשית רוויה באליגוריות הלקוחות מעולם ההיאבקות, שרק מביני דבר, מצפיהמצפייה ו/או מהתעסקות ממש, יכלו לפענח אותן.
התוספתא אוסרת על הריצה כהתעמלות בשבת, ללמדנו על כי רצו בשבת, ונכונה להתפשר על הליכה וטיול, שזה בבחינת חידוש מעניין בהתחשב בענפים המקובלים בעולם הקדום. התלמוד הבבלי יותר מרומז על תחרות ריצה ארוכה בין אצנים לסוסים.
הימצאותן של בריכות שחיה במרחצאות הרומיות הנפוצות חשף את החברה היהודית לחשיבות הקניית השחיה, ועד למידה כזו שרבי עקיבא מדגיש כי בין החובות המוטלות על האב כלפי בניו נמצא את לימוד השחיה. ספרות חז"ל מעידה באופן מעניין על תחרויות עממיות של קפיצות והתזות בתוך בריכות שחיה ומקורות מים בכלל, ואף מזהירות את ההורים מפני סיכון ילדיהם בהקפצות אקרובטיות אל תוך המים. באחד המקורות נרמז אף סגנון שחיה בנוסח של "העושה ציפור במים", ונזכר כפר אגון, כמרכז של קיום תחרויות.