הממשל הצבאי הישראלי ביהודה ושומרון וחבל עזה – הבדלי גרסאות

הממשל הצבאי בסיני הסתיים סופית ב-1982, עם החזרת השטח לידי מצרים במסגרת [[הסכמי קמפ דייוויד]]. הממשל הצבאי ברמת הגולן הסתיים עם קבלת [[חוק רמת הגולן]] ב-1981, חוק המורה על החלת החוק והמשפט הישראליים בשטח זה. המחלוקת בדבר המעמד המשפטי ועתיד השטחים של אזור [[יהודה, שומרון וחבל עזה]] (זהו הכינוי הישראלי הרשמי ליתר השטחים האמורים מאז סוף שנות ה-70) הביאה לכך שחלק מכללי אמנת ז'נבה לא הוחלו עליהם. ישראל הקימה יישובים באזורים אלו בניגוד לכללי האמנה, ואף גירשה מדי פעם תושבים מקומיים שנחשדו בהמרדהב[[המרדה]] (פעולה שחוקיותה במסגרת כללי האמנה שנויה במחלוקת). מאז שנת 1981 ועד 1994 פעל באזורים אלו [[המנהל האזרחי]], שתפקידו היה להחליף את הממשל הצבאי, ולנהל את [[חיי היומיום]] האזרחיים של תושבי המקום הערביים. גוף זה הורכב מפקידי ממשלה במשרדים שונים של ממשלת ישראל, אזרחים עובדי צה"ל וקצינים. הרעיון מאחורי הקמתו היה להביא אנשים בעלי ניסיון במינהל ציבורי אזרחי, שייטיבו לנהל את חיי היומיום מקציני הצבא שלא הוכשרו לכך. עם זאת, בידי הממשל הצבאי נותרו סמכויות בהחלטות שעניינן ביטחוני. בסוף שנות השבעים הוקמו [[אגודות הכפרים]] ארגון של ערבים תומכי השתלבות במדינת ישראל, במטרה להעביר אליהם את השליטה האזרחית ביישובים הערביים - בעקבות הסכמי השלום עם מצרים בהם דובר על אוטונומיה ערבית (שלטון אזרחי אך לא ביטחוני) אך בעקבות רציחת אנשי האגודות, חשיפת שחיתות נרחבת, התנגדות נרחבת בקרב האוכלוסייה הערבית לתנועה זו, וחשדנות כלפיה בימין הישראלי, היא פורקה.{{הערה|1=[http://www.text.org.il/index.php?book=0604091 ערבים טובים] מאמר של ד"ר הלל כהן - על חדירת המודיעין הישראלי לאוכלוסייה הערבית.}}