הבדלים בין גרסאות בדף "השוק הסיטונאי בתל אביב"

אין תקציר עריכה
תגית: עריכת קוד מקור 2017
כשהוקם השוק הוא היה מרוחק יחסית ממרכז העיר, אך בשל ההתפתחות האורבנית המואצת והגידול בשטח העיר, הוא הפך תוך מספר שנים למובלעת בעיר עצמה. אזור השוק הפך למטרד בשל בעיות תברואה, ריחות רקבון, כניסת משאיות רבות למרכז העיר ועומס תנועה כבד בשעות הלילה והבוקר המוקדמות. כבר בשנת [[1965]] נהגתה תוכנית לפינוי השוק, בין השאר הוצעה להעבירו לשטח סמוך למזבלת [[חירייה]]{{הערה|{{מעריב||הצעה: להעביר את השוק הסיטונאי לאזור מזבלת חיריה|1979/02/21|02014}}}} וב-1997 אף התקבלה החלטת ממשלה על פינוי השוק{{הערה|{{גלובס|זהבה דברת|צפויה העברת השוק הסיטונאי מת"א לחירייה - לאחר העברת האתר לנגב|144081|16 ביוני 1997}}}}. ב-1998 איתר משרד החקלאות ו[[מינהל מקרקעי ישראל]] שטח של 350 דונם סמוך ל[[מחלף מסובים]] להקמת השוק החדש{{הערה|{{גלובס||המינהל ומשרד החקלאות החליטו להעביר השוק הסיטונאי לצומת מסובים|79327|7 בדצמבר 1998}}{{ש}}{{גלובס||קבוצת אריסון מנהלת מו"מ להשתלב בפרוייקט השוק הסיטונאי בתל-אביב|97405|20 ביולי 1998}}}}.
 
בינואר [[2002]] נחתם הסכם בין [[עיריית תל אביב]] ותנובה לפינוי השוק ושינוי יעוד המתחם למגורים{{הערה|{{TheMarker|הארץ|פירות, אבל מבטון|1.195570|29 בספטמבר 2003}}}}. ועדת המשנה להתנגדויות של ה[[ועדה מחוזית לתכנון ולבנייה|וועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב]], אישרה למתן תוקף את התוכנית לפיתוח מתחם השוק בינואר 2005{{הערה|{{הארץ|צלי גרינברג|אושרה תוכנית מתחם השוק הסיטונאי|1.1495627|24 בינואר 2005}}}}. סוחרי השוק שהחזיקו במניות חברת השוק תמכו באופן טבעי בפינוי בשל ההשבחה הצפויה בערך הנדלנ"י, ואילו הסוחרים ששכרו מחסנים ישירות מעיריית תל אביב ניהלו מאבק לקבלת פיצויים הוגנים{{הערה|{{הארץ|יובל אזולאי|מה יזכרו סוחרים מהשוק? את הלכלוך|1.1106459|19 במאי 2006}}}}.
 
סוחרי השוק שהחזיקו במניות חברת השוק, תמכו באופן טבעי בפינוי בשל ההשבחה הצפויה בערך הנדלנ"י ואילו הסוחרים ששכרו מחסנים ישירות מעיריית תל אביב ניהלו מאבק לקבלת פיצויים הוגנים{{הערה|{{הארץ|יובל אזולאי|מה יזכרו סוחרים מהשוק? את הלכלוך|1.1106459|19 במאי 2006}}}}. ב-[[18 במאי]] 2006 נסגר השוק באופן סופי והמסחר עבר למתחם '''זמני''' ל[[השוק הסיטונאי בצריפין|שוק הסיטונאי בצריפין]]{{הערה|{{ynet|עידו אפרתי|סופית: השוק הסיטונאי בתל אביב נסגר|3252462|18 במאי 2006}}}}. עםמתחם סגירתזה השוק שימשהינו מתחם השוקמיושן לתקופתאשר בינייםלא כחניוןמתאים ענק ששירת את תושבי העיר ומבקריה, בעיקר את אלו הבאים ל[[היכל התרבות]], ל[[תיאטרון הבימה]], ל[[סינמטק תל אביב|סינמטק]] ולאזור הבילויים ב[[רחוב הארבעה]] הסמוך{{הערה|{{הארץ|רז סמולסקי|16 חברות מעוניינות להשתתף במכרזלצורכי השוק הסיטונאי בתל אביב|1המודרני.1282119|23 בספטמבר 2009}}}}. באפריל 2010, נמכר המתחם תמורת כ-1.5 מיליארד שקל לטובת בנייה בשטח{{הערה|{{גלובס||רגע החתימה הגיע: השוק הסיטונאי נמכר ב-1.5 מיליארד שקל|1000553417|15 באפריל 2010}}}}.
 
עם סגירת השוק שימש מתחם השוק לתקופת ביניים כחניון ענק ששירת את תושבי העיר ומבקריה, בעיקר את אלו הבאים ל[[היכל התרבות]], ל[[תיאטרון הבימה]], ל[[סינמטק תל אביב|סינמטק]] ולאזור הבילויים ב[[רחוב הארבעה]] הסמוך{{הערה|{{הארץ|רז סמולסקי|16 חברות מעוניינות להשתתף במכרז השוק הסיטונאי בתל אביב|1.1282119|23 בספטמבר 2009}}}}. באפריל 2010, נמכר המתחם תמורת כ-1.5 מיליארד שקל לטובת בנייה בשטח{{הערה|{{גלובס||רגע החתימה הגיע: השוק הסיטונאי נמכר ב-1.5 מיליארד שקל|1000553417|15 באפריל 2010}}}}.
===פרויקט השוק החדש במתחם מסובים===
ב-[[1998]] איתר משרד החקלאות ומינהל מקרקעי ישראל שטח של 350 דונם סמוך ל[[מחלף מסובים]] להקמת השוק החדש{{הערה|{{גלובס||המינהל ומשרד החקלאות החליטו להעביר השוק הסיטונאי לצומת מסובים|79327|7 בדצמבר 1998}}}}, וב-1999 פורסם מכרז לתכנון השוק{{הערה|{{גלובס|דליה טל|המינהל בוחן 4 הצעות לשוק הסיטונאי החדש|173362|18 באוקטובר 1999}}}}. חברת "צנובר יועצים" זכתה במכרז לתכנון השוק, יחד עם חברת SEMMARIS הצרפתית, המנהלת את [[השוק הבינלאומי של רנז'יס|רנז'יס, השוק הסיטונאי של פריז]], ומשרד האדריכלים אורבך. התוכנית שהוגשה בשטח כולל של 230 דונם; מהם 80 דונם מיועדים למסחר בירקות ובפירות, 24 דונם מיועדים למסחר בפרחים ובעציצים, 40 דונם מיועדים לשטחי קירור ואחסנה, 55 דונם מיועדים למנהלה, שירותים, מלונית שתשרת את הנהגים וחניה, ו-30 דונם ישמרו לעתודה, להגדלת נפח השוק בעתיד{{הערה|{{גלובס|דליה טל|שוק סיטונאי חדש, ליד מסובים|447395|29 באוקטובר 2000}}}}. ב-[[2001]] התקבלה החלטת הממשלה על הקמת השוק הסיטוני החדש, "שנועד להביא להפחתה בפער התיווך ולעלייה באיכות התוצרת החקלאית, לרווחת הצרכנים והחקלאים". ב-2002 הוא אושר בוועדה המחוזית{{הערה|{{גלובס|שרון קדמי|הוועדה המחוזית תפקיד את תוכנית השוק הסיטונאי החדש ליד מסובים|592986|11 ביוני 2002}}}}. ראש עיריית תל אביב [[רון חולדאי]] יזם מהלך להקמת איגוד ערים בגוש דן לניהול השוק{{הערה|{{גלובס|שרון קדמי|חולדאי מחפש הכנסות: יוזם איגוד ערים לניהול השוק הסיטונאי החדש|629093|24 באוקטובר 2002}}}}, אך שר החקלאות [[ישראל כ"ץ (הליכוד)|ישראל כ"ץ]] הודיע שהוא יוקם על ידי [[חברה ממשלתית]] חדשה{{הערה|{{גלובס|מיכל רוה|השר כץ: אקדם את העברת השוק הסיטונאי בתל-אביב למסובים בקבינט הכלכלי|787295|8 באפריל 2004}}}}. הפרויקט לא קודם במשך מספר שנים ולאחר סגירת השוק בתל אביב הוא עבר לצריפין ב"אופן זמני" עד להקמת שוק קבוע.
 
===בנייה בשטח השוק===
באוקטובר [[2010]] שוב התקבלה החלטת ממשלה על הקמת השוק, שיהיה בבעלות המדינה וינוהל בידי חברה ממשלתית שתבחר בקבלן הקמה באמצעות מכרז BOT - [[בנה-הפעל-העבר]]{{הערה|{{TheMarker|עמירם כהן|השוק הסיטוני במסובים יוצא לדרך: הקמתו מוצעת למכרז BOT בהשקעה הנאמדת ב-160 מיליון שקל|1.590252|6 באוקטובר 2010}}{{ש}}{{TheMarker|אורה קורן|עלות הקמת השוק הסיטוני לפירות וירקות: 390 מיליון שקל|1.1695623|29 באפריל 2012}}}}. לצורך הקמתו נוסדה בפברואר [[2011]] החברה הממשלתית, "'''חברת שוק סיטוני לישראל בע"מ'''", שפרסמה ביוני [[2013]] מכרז להקמת השוק{{הערה|{{TheMarker|אורה קורן|שופרסל, מגה ורמי לוי לא יתמודדו במכרז להקמת השוק הסיטוני|1.2053742|24 ביוני 2013}}}}. ביולי 2013 מונה אלכס ויסמן למנכ"ל החברה, שהבטיח שהשוק יפעל לקראת סוף [[2014]] ושקביעת המחירים של הירקות והפירות בשוק תהיה על בסיס נתונים שיוזרמו בזמן אמת לחדר בקרה ממוחשב{{הערה|{{TheMarker|אורה קורן|חברת השוק הסיטוני מציעה שיטה מקוונת למחירון פירות וירקות|1.2111577|1 בספטמבר 2013}}}}. ויסמן התפטר מתפקידו לאחר שנה, על רקע טענות לאי-סדרים ובזבוז תקציבי בחברה{{הערה|{{גלובס|משה ליכטמן|מדוע התפטר מנכ"ל השוק הסיטונאי בצומת מסובים?|1000955898|17 ביולי 2014}}}}. לאחר שלא הצליחה לקדם את הפרויקט, הודיע באפריל 2018 משרד החקלאות כי החברה תיסגר עד לסוף שנת [[2018]]{{הערה|{{דבר ראשון|עמר כהן|כלכלת שוק|122581|24 באפריל 2018}}}}.
 
במאי [[2019]] פרסם [[מבקר המדינה]] דוח על הפרויקט, בו כתב:{{ציטוטון|העובדות שנפרשו בפרק זה בדבר הטיפול בהקמת השוק הסיטוני ב-17 השנים האחרונות משקפות שורה של חולשות מקצועיות ותפקודיות בפעולת הממשלה, והתוצאה היא שמהבחינה המעשית מצב הדברים בשנת 2018 דומה למצבם ב-2001. הטיפול הממשלתי רב השנים בנושא זה התאפיין בהתנהלות אטית שגבלה לעתים בגרירת רגליים; בפעולה לא החלטית וקושי להכריע בסוגיות כלכליות ומשפטיות של הפרויקט; בהחלפת נתיבי היישום אחת לכמה שנים בשל חוסר יכולת להוציא לפועל החלטות; בחוסר יכולת להתמודד עם סירוב של רשות מקומית לפעול ליישום החלטת הממשלה, דבר שהוביל לסיכול היכולת ליישמה; בחוסר יכולת למצות את פעולותיה של חברה ממשלתית שהוקמה ליישום החלטת הממשלה, עד כדי החלטה על פירוקה וסגירתה; ובהוצאת משאבים ניכרים שרובם ירדו לטמיון}}{{הערה|{{דבר ראשון|עמר כהן|כישלון בסיטונאות|183482|6 במאי 2019}}}}.
 
==בנייה בשטח השוק==
במתחם השוק מוקמת על ידי החברות "[[משה ויגאל גינדי]]", "[[גינדי השקעות]]" ו"[[רבוע כחול נדל"ן]]"{{הערה|[http://www.gindi.com/camp/ גינדי תל אביב]{{ש}}[http://www.project-tlv.com/places/gindi-tel-aviv פרויקט גינדי תל אביב (השוק הסיטונאי)], באתר "פרויקט תל אביב"}}, שכונת מגורים הכוללת 10 מגדלי מגורים של 12 קומות{{הערה|{{Bizportal|אבי שאולי|הצלחה לפרויקט "השוק הסיטונאי": 94% מהדירות נמכרו - כמה הרוויחו הרוכשים?|382784|25 במרץ 2014}}}}, מבני מסחר ותעסוקה, מבני ציבור ופארק. השכונה תכלול גם בית ספר יסודי, גני ילדים, קאנטרי קלאב, מוזיאון מדע וחניון תת-קרקעי ענק. המתחם תוכנן על ידי ה[[אדריכל]]ים [[יעקב יער]] ובתו טלי יער-קוסט. מבני המגורים מתוכננים על ידי [[ישר אדריכלים]], הקניון על ידי [[יסקי מור סיון אדריכלים]] ומבני הציבור על ידי [[אליקים אדריכלים]]. בהמשך מתוכננת הקמתם של שני מגדלי מגורים בני 45 קומות, 153 מטרים, כל אחד{{הערה|{{כלכליסט|עינת פז-פרנקל|צרות בעסקת הענק: קנדה ישראל פורשת מפרויקט השוק הסיטונאי|3631883|22 במאי 2014}}}}. בסך הכל מתוכננות להיבנות במתחם 1,800 דירות.
 
ב-[[24 במרץ]] [[2017]] נפתח במתחם [[מרכז קניות|קניון]] אופנה בשם [[TLV Fashion Mall|קניון TLV]], המוקף בבנייני מגורים ומתחמי מזון וקניות.
 
===פרויקט השוק החדש במתחם מסובים===
ב-[[1998]] איתר משרד החקלאות ומינהל מקרקעי ישראל שטח של 350 דונם סמוך ל[[מחלף מסובים]] להקמת השוק החדש{{הערה|{{גלובס||המינהל ומשרד החקלאות החליטו להעביר השוק הסיטונאי לצומת מסובים|79327|7 בדצמבר 1998}}}}, וב-1999 פורסם מכרז לתכנון השוק{{הערה|{{גלובס|דליה טל|המינהל בוחן 4 הצעות לשוק הסיטונאי החדש|173362|18 באוקטובר 1999}}}}. חברת "צנובר יועצים" זכתה במכרז לתכנון השוק, יחד עם חברת SEMMARIS הצרפתית, המנהלת את [[השוק הבינלאומי של רנז'יס|רנז'יס, השוק הסיטונאי של פריז]], ומשרד האדריכלים אורבך. התוכנית שהוגשה בשטח כולל של 230 דונם; מהם 80 דונם מיועדים למסחר בירקות ובפירות, 24 דונם מיועדים למסחר בפרחים ובעציצים, 40 דונם מיועדים לשטחי קירור ואחסנה, 55 דונם מיועדים למנהלה, שירותים, מלונית שתשרת את הנהגים וחניה, ו-30 דונם ישמרו לעתודה, להגדלת נפח השוק בעתיד{{הערה|{{גלובס|דליה טל|שוק סיטונאי חדש, ליד מסובים|447395|29 באוקטובר 2000}}}}. ב-[[2001]] התקבלה החלטת הממשלה על הקמת השוק הסיטוני החדש, "שנועד להביא להפחתה בפער התיווך ולעלייה באיכות התוצרת החקלאית, לרווחת הצרכנים והחקלאים". ב-2002 הוא אושר בוועדה המחוזית{{הערה|{{גלובס|שרון קדמי|הוועדה המחוזית תפקיד את תוכנית השוק הסיטונאי החדש ליד מסובים|592986|11 ביוני 2002}}}}. ראש עיריית תל אביב [[רון חולדאי]] יזם מהלך להקמת איגוד ערים בגוש דן לניהול השוק{{הערה|{{גלובס|שרון קדמי|חולדאי מחפש הכנסות: יוזם איגוד ערים לניהול השוק הסיטונאי החדש|629093|24 באוקטובר 2002}}}}, אך שר החקלאות [[ישראל כ"ץ (הליכוד)|ישראל כ"ץ]] הודיע שהוא יוקם על ידי [[חברה ממשלתית]] חדשה{{הערה|{{גלובס|מיכל רוה|השר כץ: אקדם את העברת השוק הסיטונאי בתל-אביב למסובים בקבינט הכלכלי|787295|8 באפריל 2004}}}}. הפרויקט לא קודם במשך מספר שנים ולאחר סגירת השוק בתל אביב הוא עבר לצריפין ב"אופן זמני" עד להקמת שוק קבוע.
 
בשנת [[2001]] התקבלה החלטת הממשלה על הקמת השוק הסיטוני החדש מודרני ומתקדם בסמוך ל[[מחלף מסובים]], "שנועד להביא להפחתה בפער התיווך ולעלייה באיכות התוצרת החקלאית, לרווחת הצרכנים והחקלאים".
 
בשנת [[2002]] התוכנית להקמת השוק אושרה בוועדה המחוזית{{הערה|{{גלובס|שרון קדמי|הוועדה המחוזית תפקיד את תוכנית השוק הסיטונאי החדש ליד מסובים|592986|11 ביוני 2002}}}}. ראש עיריית תל אביב [[רון חולדאי]] יזם מהלך להקמת איגוד ערים בגוש דן לניהול השוק{{הערה|{{גלובס|שרון קדמי|חולדאי מחפש הכנסות: יוזם איגוד ערים לניהול השוק הסיטונאי החדש|629093|24 באוקטובר 2002}}}}, אך שר החקלאות [[ישראל כ"ץ (הליכוד)|ישראל כ"ץ]] הודיע שהוא יוקם על ידי [[חברה ממשלתית]] חדשה{{הערה|{{גלובס|מיכל רוה|השר כץ: אקדם את העברת השוק הסיטונאי בתל-אביב למסובים בקבינט הכלכלי|787295|8 באפריל 2004}}}}. הפרויקט לא קודם במשך מספר שנים.
 
===הכשלים לבניית שוק חדש===
לאחר סגירת השוק בתל אביב בשנת [[2006]] השוק עבר למתחם ב[[צריפין]] ב'''"אופן זמני"''' עד להקמת שוק קבוע ופועל בשטח שהיקפו פחות משליש מהשטח של השוק שמתוכנן עם תנאי עבודה ירודים. המדינה התחייבה להקמת שוק חדש ומודרני בסמוך ל[[מחלף מסובים]] תוך שלוש עד חמש שנים, ממשלת ישראל לא הצליחה להוציא לפועל את החלטת הממשלה להקמת השוק. התנגדות השחקנים הגדולים שהן [[מרכול|רשתות השיווק]] אשר קיבלו רישיון כסיטונאיות, לא הסכימו להקמת השוק אשר יתחרה בצורה ישירה במרכזים הלוגיסטיים שלהן והפעילו לחצים על הממשלה לא לבנות את השוק{{הערה|{{כלכליסט|ניר טל|הוזלת הפירות והירקות נרקבת בצומת מסובים|3700079|20 אוקטובר 2016}}}} בטענה שהוא לא יכול לתת שירות לרשתות הגדולות עקב גודלו הקטן והיקף הסחורה הקטנה הנמכרת בו. כמו כן, במשך השנים הממשלה העלתה דרישות נוספות לא לצורך לבניית השוק אשר העלו את עלות בניית הפרויקט בכ-550 מליון שקל.
 
באוקטובר [[2010]] שוב התקבלה החלטת ממשלה על הקמת השוק, שיהיה בבעלות המדינה וינוהל בידי חברה ממשלתית שתבחר בקבלן הקמה באמצעות מכרז BOT - [[בנה-הפעל-העבר]]{{הערה|{{TheMarker|עמירם כהן|השוק הסיטוני במסובים יוצא לדרך: הקמתו מוצעת למכרז BOT בהשקעה הנאמדת ב-160 מיליון שקל|1.590252|6 באוקטובר 2010}}{{ש}}{{TheMarker|אורה קורן|עלות הקמת השוק הסיטוני לפירות וירקות: 390 מיליון שקל|1.1695623|29 באפריל 2012}}}}. לצורך הקמתו נוסדה בפברואר [[2011]] החברה הממשלתית, "'''חברת שוק סיטוני לישראל בע"מ'''", שפרסמה ביוני [[2013]] מכרז להקמת השוק{{הערה|{{TheMarker|אורה קורן|שופרסל, מגה ורמי לוי לא יתמודדו במכרז להקמת השוק הסיטוני|1.2053742|24 ביוני 2013}}}}. ביולי 2013 מונה אלכס ויסמן למנכ"ל החברה, שהבטיח שהשוק יפעל לקראת סוף [[2014]] ושקביעת המחירים של הירקות והפירות בשוק תהיה על בסיס נתונים שיוזרמו בזמן אמת לחדר בקרה ממוחשב{{הערה|{{TheMarker|אורה קורן|חברת השוק הסיטוני מציעה שיטה מקוונת למחירון פירות וירקות|1.2111577|1 בספטמבר 2013}}}}. ויסמן התפטר מתפקידו לאחר שנה, על רקע טענות לאי-סדרים ובזבוז תקציבי בחברה{{הערה|{{גלובס|משה ליכטמן|מדוע התפטר מנכ"ל השוק הסיטונאי בצומת מסובים?|1000955898|17 ביולי 2014}}}}. לאחר שלא הצליחה לקדם את הפרויקט, הודיע באפריל 2018 משרד החקלאות כי החברה תיסגר עד לסוף שנת [[2018]]{{הערה|{{דבר ראשון|עמר כהן|כלכלת שוק|122581|24 באפריל 2018}}}}.
 
ביולי [[2013]] מונה אלכס ויסמן למנכ"ל החברה, שהבטיח שהשוק יפעל לקראת סוף [[2014]] ושקביעת המחירים של הירקות והפירות בשוק תהיה על בסיס נתונים שיוזרמו בזמן אמת לחדר בקרה ממוחשב{{הערה|{{TheMarker|אורה קורן|חברת השוק הסיטוני מציעה שיטה מקוונת למחירון פירות וירקות|1.2111577|1 בספטמבר 2013}}}}. ויסמן התפטר מתפקידו לאחר שנה, על רקע טענות לאי-סדרים ובזבוז תקציבי בחברה{{הערה|{{גלובס|משה ליכטמן|מדוע התפטר מנכ"ל השוק הסיטונאי בצומת מסובים?|1000955898|17 ביולי 2014}}}}. לאחר שלא הצליחה לקדם את הפרויקט, הודיע באפריל 2018 משרד החקלאות כי החברה תיסגר עד לסוף שנת [[2018]]{{הערה|{{דבר ראשון|עמר כהן|כלכלת שוק|122581|24 באפריל 2018}}}}. בעקבות עלות בניית הפרויקט בכ-550 מליון שקל '''ביטלה''' המדינה את החלטתה להקמת השוק. {{הערה|{{כלכליסט|נורית קדוש|השוק הסיטונאי: הרשתות הגדולות יכולות לחגוג|3736613|24 אפריל 2018}}}}
 
במאי [[2019]] פרסם [[מבקר המדינה]] דוח על הפרויקט, בו כתב:{{ציטוטון|העובדות שנפרשו בפרק זה בדבר הטיפול בהקמת השוק הסיטוני ב-17 השנים האחרונות משקפות שורה של חולשות מקצועיות ותפקודיות בפעולת הממשלה, והתוצאה היא שמהבחינה המעשית מצב הדברים בשנת 2018 דומה למצבם ב-2001. הטיפול הממשלתי רב השנים בנושא זה התאפיין בהתנהלות אטית שגבלה לעתים בגרירת רגליים; בפעולה לא החלטית וקושי להכריע בסוגיות כלכליות ומשפטיות של הפרויקט; בהחלפת נתיבי היישום אחת לכמה שנים בשל חוסר יכולת להוציא לפועל החלטות; בחוסר יכולת להתמודד עם סירוב של רשות מקומית לפעול ליישום החלטת הממשלה, דבר שהוביל לסיכול היכולת ליישמה; בחוסר יכולת למצות את פעולותיה של חברה ממשלתית שהוקמה ליישום החלטת הממשלה, עד כדי החלטה על פירוקה וסגירתה; ובהוצאת משאבים ניכרים שרובם ירדו לטמיון}}{{הערה|{{דבר ראשון|עמר כהן|כישלון בסיטונאות|183482|6 במאי 2019}}}}.
 
== ראו גם ==
896

עריכות