פתיחת התפריט הראשי
השוק הסיטונאי של תל אביב, 1964.
השוק הסיטונאי בתל אביב, 2011

השוק הסיטונאי היה שוק סיטונאי של פירות וירקות שפעל במרכז תל אביב בין השנים 19522006.

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

השוק הוקם בשנת 1952 על ידי חברת השוק הסיטונאי בע"מ (בקיצור - חברת השוק) שהייתה בבעלות של חברת תנובה (60%) וסיטונאים פרטיים. עד אותה תקופה, התקיים השוק במתחם שוק העלייה שמוקם ברחובות העלייה, וולפסון וצ'לנוב בדרום העיר ובו התקיים מסחר סיטונאי בשיטה של מכירה פומבית. המעבר לשוק מרוכז היה בגדר התפתחות מתבקשת לנוכח הגידול באוכלוסיית העיר. חברת השוק חכרה ל-99 שנה שטח של 59 דונם השייך לעיריית תל אביב במתחם משולש בין הרחובות קרליבך, החשמונאים ודרך בגין (דרך פתח-תקוה דאז). בשנת 2009 הוחלט שהמבנה הישן ברחוב העלייה יהרס והקרקע תשמש לבנית מגורים לצעירים.[1]

 
מגדלי מגורים בשוק הסיטונאי בתל אביב, אוקטובר 2017

השוק כלל 3 ביתנים מקורים שנקראו בפי הסוחרים "רמפות" ושימשו לאחסון התוצרת, למסחר ולפריקה וטעינה. כמו כן, הוכשרו בשוק שטחים נרחבים לתנועה וחניה של משאיות וכלי רכב. המסחר בשוק במהלך השנים התקיים במודל של היצע וביקוש כמקובל בשווקים מודרניים. בזמן הקמתו שירת השוק את מחוז תל אביב רבתי ומספר שווקים סיטונאים נוספים בישראל ולפני סגירתו שיווק השוק כ-360 אלף טונות תוצרת בשנה, כשישית מכלל הצריכה של הירקות והפירות בארץ.

כשהוקם השוק הוא היה מרוחק יחסית ממרכז העיר, אך בשל ההתפתחות האורבנית המואצת והגידול בשטח העיר, הוא הפך תוך מספר שנים למובלעת בעיר עצמה. אזור השוק הפך למטרד בשל בעיות תברואה, ריחות רקבון, כניסת משאיות רבות למרכז העיר ועומס תנועה כבד בשעות הלילה והבוקר המוקדמות. כבר בשנת 1965 נהגתה תוכנית לפינוי השוק, אך בשל העדר שטח חלופי ותשתיות והתנגדות של הסוחרים היא לא יצאה לפועל עד 2006. בינואר 2002 נחתם הסכם בין עיריית תל אביב ותנובה לפינוי השוק ושינוי יעוד המתחם למגורים. עלות המיזם נאמדה ב-250 מיליון דולר.

מסביב למתחם השוק הסיטונאי שכנו הנהלות של חברות חקלאיות רבות, כגון: מועצת החלב, ומועצת הפירות והירקות.

סוחרי השוק שהחזיקו במניות חברת השוק, תמכו באופן טבעי בפינוי בשל ההשבחה הצפויה בערך הנדלנ"י ואילו הסוחרים ששכרו מחסנים ישירות מעיריית תל אביב ניהלו מאבק לקבלת פיצויים הוגנים. ב-18 במאי 2006 נסגר השוק באופן סופי והמסחר עבר לשוק הסיטונאי בצריפין.[2]

עם סגירת השוק שימש מתחם השוק לתקופת ביניים כחניון ענק ששירת את תושבי העיר ומבקריה, בעיקר את אלו הבאים להיכל התרבות, לתיאטרון הבימה, לסינמטק ולאזור הבילויים ברחוב הארבעה הסמוך.

 
הדמיה של המתחם המתוכנן (יער אדריכלים)

בנייה בשטח השוקעריכה

במתחם השוק מוקמת על ידי החברות "משה ויגאל גינדי", "גינדי השקעות" ו"רבוע כחול נדל"ן",[3] שכונת מגורים הכוללת 10 מגדלי מגורים של 12 קומות,[4] מבני מסחר ותעסוקה, מבני ציבור ופארק. השכונה תכלול גם בית ספר יסודי, גני ילדים, קאנטרי קלאב, מוזיאון מדע וחניון תת-קרקעי ענק. המתחם תוכנן על ידי האדריכלים יעקב יער ובתו טלי יער-קוסט. מבני המגורים מתוכננים על ידי ישר אדריכלים, הקניון על ידי יסקי מור סיון אדריכלים ומבני הציבור על ידי אליקים אדריכלים. בהמשך מתוכננת הקמתם של שני מגדלי מגורים בני 45 קומות, 153 מטרים, כל אחד.[5] בסך הכל מתוכננות להיבנות במתחם 1,800 דירות.

ב-24 במרץ 2017 נפתח במתחם קניון אופנה בשם קניון TLV, המוקף בבנייני מגורים ומתחמי מזון וקניות.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה