תפילת העמידה – הבדלי גרסאות

יש להקדים לתפילה את אמירת הפסוק: "אדני שפתי תפתח, ופי יגיד תהלתך",{{הערה|1={{תנ"ך|תהילים|נא|יז}}. לפי דברי רבי יוחנן בגמרא ({{בבלי|ברכות|ד|ב|ללא=שם}}) הפסוק הוא "תפילה לתפילה", שאותה אמר דוד המלך כדי שה' יפתח את פיו, והוא יוכל להתפלל אליו.}} ב[[תפילת מנחה|מנחה]] ובמוסף, יש מוסיפים גם את הפסוק מ[[שירת האזינו]] "כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו",{{הערה|{{תנ"ך|דברים|לב|ג}}. עיין סידור אזור אליהו כמנהג אשכנז (פולין) הישן על פי דעת הגר"א, מהדורה ששית, ירושלים תשס"ח, עמ' תקצז-תקצח שמברר את ההיסטוריה של מנהג זה.}} ולסיים את התפילה באמירת הפסוק: "יהיו לרצון אמרי-פי והגיון לבי לפניך, ה' צורי וגואלי".{{הערה|{{תנ"ך|תהילים|יט|טו}}}} שהיא התפילה החותמת כדי שיהיו אמרי פינו ומחשבותינו לרצון לפני ה'. כיום מוסיפים לאחר סיום הברכות את תפלת [[מר בריה דרבינא]] ("אלהי, נצור לשוני מרע..."), ולאחר ג' פסיעות לאחוריו נותנים שלום באמירת המשפט: "[[עושה שלום במרומיו|עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל, ואמרו אמן]]".