מרגרט בונדפילד – הבדלי גרסאות

בשנת [[1920]] ניסתה להתמודד על מקום בפרלמנט. היא הגדילה באופן משמעותי את המצביעים למפלגת הלייבור במחוז בו התמודדה, אך בסופו של דבר הפסידה ב-3,371 קולות למועמד מן [[המפלגה הליברלית (הממלכה המאוחדת)|המפלגה הליברלית]]. בשנת [[1922]] ניסתה להתמודד שוב על מקום בפרלמנט, אך הפסידה בכ-5,400 קולות.

 

 

במסגרת תפקידה הפוליטי, בונדפילד נסעה רבות לחו"ל. עם חזרתה מביקור ב[[קנדה]] באוקטובר [[1924]], גילתה בונדפילד כי ממשלתו של מקדונלד נפלה בעקבות הצבעת אי אמון בפרלמנט. סיכוייה של מפלגת הלייבור לנצח היו קלושים, בעקבות פרשת [[מכתב זינובייב]]- מכתב שנשלח לכאורה על ידי המנהיג הסובייטי [[גריגורי זינובייב]] לסוציאליסטים הבריטים אשר קרא למהפכה סוציאליסטית אלימה בבריטניה. המכתב פורסם כמה ימים לפני הבחירות, והוביל לניצחון שמרני מוחץ. בונדפילד עצמה איבדה את מושבה בפרלמנט בהפרש של פחות מ-1,000 קולות. לאחר ההפסד, חזרה בונדפילד לעבודתה בניהול איגודים מקצועיים. ביוני [[1926]] הצליחה להיבחר מחדש לפרלמנט ברוב של כ-9,000 קולות. באותה התקופה לקחה חלק בוועדה אשר מונתה על ידי הממשל השמרני, ובחנה רפורמות במערכת האבטלה. בונדפילד חתמה על המלצות הוועדה אשר הפכו בסופו של דבר לחוק. הפעילות בוועדה קידמה את מעמדה של בונדפילד בקרב תנועת הלייבור.