בתי הדין לעבודה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת פרמטרים לשמות פרמטרים אחידים בתבניות (תג) |
הסרת קישורים עודפים |
||
שורה 18:
==היסטוריה==
[[קובץ:Labor Courts of Israel 2016.jpg|300px|ממוזער|שמאל|שופטי בית הדין הארצי לעבודה, בשורה תחתונה יושבים מימין לשמאל: שרת המשפטים [[איילת שקד]], [[נשיא מדינת ישראל]] [[ראובן ריבלין]], נשיאת בית המשפט העליון [[מרים נאור]], נשיא [[בית הדין הארצי לעבודה]] (עד מרץ 2018) [[יגאל פליטמן]]. עומדים: כאמל אבו קאעוד, אילן איטח, נשיאת
הצעות להקים בית דין לעבודה בישראל הועלו כבר בשנת 1957{{הערה|{{דבר||דרישה להקמת בתי דין מיוחדים לענייני עבודה|1957/08/04|00602}}}}. בשנת [[1957]] הוקמה [[ועדה ציבורית]] בראשות שופט [[בית המשפט העליון]] [[צבי ברנזון]], שהמליצה על הקמתו של בית הדין לעבודה{{הערה|{{מעריב||"חוק בי"ד לעבודה ולביטוח לאומי" יונח על שולחן הכנסת|1967/11/02|01500}}}}. אולם משהובא העניין בפני הממשלה בשנת 1964 התנגד לכך [[שר המשפטים]] [[דב יוסף]]{{הערה|{{דבר||הצעה להקים מערכת בתי דין לעבודה|1964/07/06|00201}}}} ועל כן העניין נדחה למשך מספר שנים. חוק בתי הדין לעבודה הוגש שוב לכנסת על ידי [[שר העבודה]] [[יגאל אלון]] בשנת 1968 ואושר בתחילת 1969{{הערה|{{מעריב|רפאל אלדור|ערכאה חדשה תופעל בספטמבר|1969/03/31|02100}}}}.
שורה 42:
הרכב השופטים בבית הדין לעבודה ייחודי לבית משפט זה: בנוסף ל[[שופט]] מקצועי (משפטן), יושבים בדין כשופטים גם נציגי ציבור שמונו לתפקידם בידי [[שר העבודה והרווחה]] ו[[שר המשפטים]], לאחר היוועצות בוועדה בה יושבים שופט בית הדין הארצי לעבודה בדימוס, נציגי המשרדים, נציג [[ההסתדרות]], נציג [[נשיאות הארגונים העסקיים]] ומנהלת תחום נציגי ציבור בבית הדין הארצי לעבודה. נציגי העובדים והמעסיקים אינם חייבים להיות בעלי השכלה משפטית, אך עליהם להיות בעלי ניסיון עשיר בתחום העבודה{{הערה|{{דבר העובדים|ניצן צבי כהן|"נציגי הציבור מבטאים את הרגש של השטח": המודל הייחודי של בתי הדין לעבודה מציין 50 שנה|195077|15 בספטמבר 2019}}}}. ברוב ההליכים האזרחיים בבית הדין האזורי יושב בדין הרכב של שלושה שופטים: שופט מקצועי, נציג עובדים ונציג מעבידים. בבית הדין הארצי יושבים בדין ברוב ההליכים חמישה שופטים: שלושה שופטים מקצועיים, נציג עובדים ונציג מעבידים. בדיונים מסוימים מכונס הרכב מורחב בהתאם להחלטת נשיא בית הדין הארצי ובו חמישה שופטים ושני נציגי ציבור.
נכון לשנת 2019 מכהנים בבית הדין הארצי לעבודה 9 שופטים ו-26 נציגי ציבור, ובבתי הדין האזוריים 73 שופטים ורשמים ו-317 נציגי ציבור.
=== נשיאי בית הדין הארצי לעבודה ===
שורה 83:
==מנגנון ההידברות==
בדומה לערכאות שיפוטיות אחרות הדנות בעניינים אזרחיים, לשופטי בתי הדין לעבודה האפשרות להציג בפני הצדדים הצעות פשרה טרם תחילת הדיון וההכרעה בתיק. עם זאת, בבתי הדין לעבודה מתקיימת גם פרקטיקה ייחודית בתיקים הנוגעים לסכסוכי עבודה ולשביתות, במסגרתה מכנס השופט את הצדדים ובאי כוחם בלשכתו, מחוץ לפרוטוקול, בהסכמתם ועל פי רוב לבקשתם, טרם הדיון בתיק. המטרה בפרקטיקה זו היא לעודד את הצדדים להידברות ולפתרון המחלוקות בדרך של משא ומתן. שיטה זו פותחה ושוכללה בייחוד על ידי השופט סטיב אדלר בשנותיו כנשיא בית הדין הארצי{{הערה|{{דבר ראשון|ניצן צבי כהן|סערות בחוץ, פשרות בפנים: למה תידרש הנשיאה הנכנסת לביה"ד לעבודה?|112661|27 בפברואר 2018}}}}, והמשיכה להיות נהוגה גם בכהונותיהם של ממשיכיו. לדבריו של אדלר פרקטיקה זו שונה מהפרקטיקה של [[גישור]] שכן השופט אינו יושב עם כל אחד מהצדדים בנפרד{{הערה|{{דבר ראשון|ניצן צבי כהן|"הנציב יכול לדון באתיקה, אבל לא בפירוש חוק בית הדין לעבודה"|159248|14 בנובמבר 2018}}}}.
בנובמבר 2018, מתח נציב הקבילות על השופטים [[אליעזר ריבלין]] ביקורת על הליך זה וטען כי לא נמצא מקור חוקי המסמיך את בתי הדין לעבודה לבצעו, וכי הוא מערבב בין תפקידו של השופט לתפקיד '[[מגשר]]'. זאת, במסגרת בירור תלונה שהוגשה על ידי ארגון 'תחרות', לאחר דיון שהתקיים באופן זה בנושא זכות השביתה של עובדי הנמלים{{הערה|{{דבר ראשון|ניצן צבי כהן|נציב תלונות הציבור על שופטים: לביה"ד הארצי לעבודה אין סמכות להליכי גישור|158530|12 בנובמבר 2018}}}}. בעקבות כך, הקימה נשיאת בית הדין הארצי לעבודה השופטת ורדה וירט ליבנה ועדה לבחינת ולהסדרת הנושא בהשתתפות הנשיאה בדימוס נילי ארד, שופטת ביה"ד הארצי לעבודה בדימוס [[רונית רוזנפלד]], ונשיאת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב השופטת [[אפרת לקסר]]{{הערה|{{דבר ראשון|ניצן צבי כהן|בית הדין לעבודה יסדיר הליכי גישור שנועדו למנוע שביתות|166298|26 בדצמבר 2018}}}}. המלצות הוועדה צפויות להיות מוגשות עד תחילת פברואר 2018. הנשיאה וירט ליבנה הדגישה מספר פעמים את לחשיבות פרקטיקה זו, שלדבריה מפחיתה את המתחים הקיבוציים במשק הישראלי, וחוסכת למשק אלפי ימי שביתה בעלויות של מיליארדי שקלים{{הערה|{{דבר ראשון|ניצן צבי כהן|"הידברות במקום שביתה": נשיאת בית הדין לעבודה מגבה את ההליך שספג ביקורת|168387|8 בינואר 2019}}}}.
שורה 90:
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Labor courts of Israel}}
* {{ויקיטקסט חוק|חוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969}}
* [[רות בן-ישראל]], [https://www.nevo.co.il/books/כתבי%20עת/כתבי%20עת/הפרקליט/יובל/yovel-1-431.pdf תפקידו ומקומו של בית־הדין לעבודה במערכת המשפט הישראלית], '''[[הפרקליט]]''' ספר היובל, תשנ"ד
* [https://www.gov.il/he/departments/news/spokeman_messeges150919 יובל שנים לבתי הדין לעבודה], באתר הרשות השופטת, 15 בספטמבר 2019
* {{מעריב|מרדכי צבי|מערכת נפרדת וייחודית לענייני משפט-העבודה|1967/01/05|01000||}}
| |||