פיתוח תרופות וחיסונים למחלת COVID-19 – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החלפות (ב-26 במאי), אחידות במיקום הערות שוליים |
|||
שורה 166:
|[[מודרנה (חברה)|Moderna]], [[המכון הלאומי לאלרגיה ומחלות מידבקות|המכון הלאומי לאלרגיה ולמחלות מידבקות של ארצות הברית]]{{הערה|{{ynet|אנה ריבקין, מכון דוידסון|איך מפתחים חיסון לקורונה - ומתי תגיע התרופה?|56966200|17 במרץ 2020}}}}
|פיזור ננו-חלקיקי [[ליפיד|שומנים]] המכילים [[RNA שליח]]
|
(45)
|[[ארצות הברית]]
שורה 214:
בישראל יש מספר מחקרים המנסים לפתח חיסון, בהם [[המכון למחקר ביולוגי בישראל]] ב[[נס ציונה]]{{הערה|{{mako||בדרך לחיסון: התקדמות משמעותית במכון הביולוגי בנס ציונה - הופקו נוגדנים לקורונה|5e534e7609b4171027|news-lifestyle/2020_q2}}}}, [[מרכז ידע גליל עליון]]{{הערה|{{מעריב אונליין|משה כהן|מהפריפריה תצא הבשורה: האם החיסון לקורונה יפותח דווקא בקרית שמונה?|news/health/Article-761419|22 באפריל 2020}}}} ו[[מכון ויצמן למדע]]{{הערה|שם=MAKO}}.
דוברות [[משרד הביטחון]] פרסמה שבמכון למחקר ביולוגי פותח [[נוגדנים חד-שבטיים|נוגדן חד-שבטי]] עם שיעור נמוך במיוחד של [[חלבונים]] אחרים, שעלולים לסכן את החולה המטופל, שהוכח כמנטרל את וירוס הקורונה האלים
== ראו גם ==
|