חומות ירושלים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 44:
{{ציטוט|תוכן=וָאָקוּם לַיְלָה אֲנִי וַאֲנָשִׁים מְעַט עִמִּי... וָאֵצְאָה בְשַׁעַר הַגַּיא לַיְלָה... וָאֱהִי שֹׂבֵר בְּחוֹמֹת יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר הֵם פְּרוּצִים וּשְׁעָרֶיהָ אֻכְּלוּ בָאֵשׁ... וְאֵין מָקוֹם לַבְּהֵמָה לַעֲבֹר תַּחְתָּי|מקור={{תנ"ך|נחמיה|ב|יב|יד}}}}
 
במאמץ גדול הצליח נחמיה לבצר מחדש את העיר, תוך התמודדות עם [[סנבלט|בני עמים אחרים]] תושבי האזור שהתנגדו לבנייה. האילוצים, וכן קוטנה של האוכלוסייה היהודית ששבה לירושלים, תרמו כנראה לבצרלכך אתשבוצע ביצור של הגבעה המזרחית בלבד, וזאת תוך 52 יום,. ובכךבכך החזיר אתהוחזרה ירושלים לגודלה הראשוני מראשית תקופת בית ראשון.{{הערה|הטענה כי נחמיה הקיף גם את הגבעה המערבית אינה מקובלת עוד, ראו: [[מגן ברושי]], "מניין תושביה של ירושלים הקדומה", '''בין חרמון לסיני - יד לאמנון''', ירושלים תשל"ז, עמ' 74-65.}} לא נשארו כמעט שרידים מחומה זו, למעט קטע קטן בחלק העליון של עיר דוד,{{הערה|ראו: על חפירות [[קתלין קניון]], אצל: {{קתדרה|יורם צפריר|חומות ירושלים בימי נחמיה|4.7|4, יולי 1977, עמ' 40}}.}} אולם יש החולקים על זיהוי זה.
 
===החומה הראשונה===
שורה 51:
בחלוף השנים הלכה אוכלוסייתה של ירושלים וגדלה, והעיר התפשטה שוב אל מחוץ לחומות לגבעה המערבית. שוב הייתה בירושלים "העיר העתיקה" על הגבעה המזרחית, ו[[פרוור]] חדש על הגבעה המערבית, שעמד מפורז ללא חומות. ב[[המאה השנייה לפנה"ס|מאה השנייה לפנה"ס]], עם גירוש ה[[יוון העתיקה|יוונים]] מירושלים וכינון [[ממלכת החשמונאים]], הוקף הפרוור בחומה, כך שהעיר חזרה שוב לגודלה המלא בתוך חומות, כבשלהי ימי בית ראשון. חומה זו עברה כמעט במדויק בתוואי החומה שבנה המלך חזקיהו סביב הר ציון, תוך ניצול שרידים של החומה הקדומה, והגנה על אותן נקודות חולשה טופוגרפיות, שלא השתנו עם השנים.
 
מקובל לייחס את בניית החומה והשלמתה ל[[יונתן הוופסי|יונתן]] ול[[שמעון התרסי|שמעון]], מנהיגי החשמונאים, אחיו של [[יהודה המכבי]],{{הערה|[[מיכאל אבי-יונה]], "הארכאולוגיה והטופוגרפיה של ירושלים בימי הבית השני", '''ספר ירושלים''' תשט"ז, עמ' 311-306}} וזאת על פי אזכורים ב[[ספר מקבים]], כמו: {{הדגשה|וישב יונתן בירושלים... ויחל לבנות ולחדש את העיר, ויאמר לעושי המלאכה לבנות החומות|מקבים א, י, י}}, או: {{הדגשה|וימהר (שמעון) לכלות את חומות ירושלים ויבצרה מסביב|שם, יג, י}}. כן נראה ש[[יוחנן הורקנוס הראשון]] בנו של שמעון, המשיך במלאכה, וזאת על פי הפסוק: {{הדגשה|ויתר דברי יוחנן ומלחמותיו וגבורותיו אשר עשה, ובניין החומות אשר בנה ומעשיו, הנה הם כתובים על ספר דברי ימי כהונתו הגדולה, למן אשר היה [[כהן גדול]] אחרי אביו|שם טז, כג-כד}}. חלקים מהחומה הראשונה התגלו סביב הר ציון,{{הערה|{{הידען|שירות הידען|נחשפה בהר ציון: החומה הדרומית של ירושלים מימי בית חשמונאי|south-wall-of-jerusalem-in-the-hashmonaim-era-0409083|4 בספטמבר 2008}}}} לאורך חומת ימינו ליד [[שער יפו]],{{הערה|ראו: [[מגן ברושי]], "חפירות חדשות לאורך חומות ירושלים", '''[[קדמוניות]]''', ט' תשל"ו, עמ' 76-75.}} וכן ב[[קארדו]], שבו התגלו שרידי שער, אשר מזוהים כ"שער גינת" המופיע בכתבי יוסף (תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר ה', פרק ד', ב).{{הערה|דן בהט, '''אטלס כרטא הגדול לתולדות ירושלים''', עמ' 39, וכן מפה בעמ' 32}} ב[[מגדל דוד]] ובסביבותיו התגלו שיפוצים ושיפורים שביצע [[הורדוס]] בחומה הראשונה, כמו חיזוק החומה ועיבויה וכן בניית שלושה מגדלי ענק. ממצאים אלה מלמדים על חוסנה של החומה, כמתואר אצל יוסף בן מתתיהו:
{{ציטוט|תוכן="החומה הישנה ביותר שבין שלוש החומות היתה בלתי ניתנת להיכבש, הן מחמת העמקים שסובבוה מכל צד, והן מחמת ההר שעליו היתה בנויה. אבל מלבד יתרון מיקומה היתה גם בנויה בחוסן, שכן דוד ושלמה והמלכים המולכים אחריהם היו עוסקים בעבודה בשמחה"{{הערה|יוסף טעה כאשר תיארך את החומה הראשונה לימי דוד ו[[שלמה]]}}|מקור=יוסף בן מתתיהו, '''תולדות מלחמת היהודים ברומאים''', ספר ה', פרק ד', ב}}
 
שורה 64:
[[קובץ:Third_wall.jpg|שמאל|ממוזער|250px|החומה השלישית עם חשיפתה ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]]]]
{{ערך מורחב|החומה השלישית}}
במהלך [[המאה הראשונה לספירה]] המשיכה ירושלים לגדול כלפי צפון, ושוב התגוררו חלק מתושביה בשכונות מפורזות, כנראה בעלות אופי [[חקלאות|חקלאי]] יותר. בשנות ה-40 של המאה הראשונה נחלץ המלך [[אגריפס הראשון]] להגן על יושבי שכונות אלו, והחל בבניית חומה היקפית ארוכה. הבנייה הופסקה בפקודת הקיסר [[קלאודיוס]], שחשש שביצור ירושלים יפגע ב[[התקופה הרומית בארץ ישראל|שלטון הרומי בארץ ישראל]]. השלמת הבנייה נעשתה בחופזה רק כ-25 שנה לאחר מכן על ידי תושבי ירושלים, במסגרת ההכנות ל[[המרד הגדול|מרד הגדול]]. איכות החומה בעקבות כך הייתה נמוכה בהרבה מהמתוכנן, אף שהיו בה, על פי יוסף בן מתתיהו, כתשעים מגדלי שמירה.{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''תולדות מלחמת היהודים ברומאים''', ספר ה', פרק ד', ב.}} בסופו של דבר היא לא החזיקה מעמד מול מכונות המצור של הרומאים.
 
התיאור המקיף ביותר הקיים על אודות מראה ירושלים בשלהי [[תקופת בית שני]] מופיע בכתביו של יוסף בן מתתיהו, [[איש צבא]] ו[[היסטוריון]] שחי בארץ ישראל באותה עת. בספרו [[תולדות מלחמת היהודים ברומאים]] מתוארות שלוש חומות שהקיפו את ירושלים, שכל אחת מהן הגנה על חלק אחר של העיר.{{הערה|ספר ה', פרק ד', ב.}} הוא מכנה את החומות בשם "הראשונה" (או "הישנה"), "השנייה" ו"השלישית", וב[[מחקר]] ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגי]] מקובל עד היום להשתמש בכינויים אלה לחומות ירושלים בתקופת בית שני.
 
מתיאורי [[חורבן ירושלים]] בכתבי יוסף, עולה שהחומות חרבו עד היסוד, ורק חלק קטן מהן הושאר בידי הקיסר [[טיטוס]], כדי שהדורות הבאים יידעו להעריך את עוצמת העיר שכבש. שרידים של החומה השלישית מצויים לאורך רחוב 'החומה השלישית' בפאתי שכונת [[מאה שערים]] סמוך ל[[דרך שכם]]. הם התגלו ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]] ונחקרו בידי ה[[ארכאולוג]]ים הישראלים, [[אלעזר ליפא סוקניק|סוקניק]] ו[[ליאון אריה מאיר|מאיר]].