חומות ירושלים – הבדלי גרסאות

במאמץ גדול הצליח נחמיה לבצר מחדש את העיר, תוך התמודדות עם [[סנבלט|בני עמים אחרים]] תושבי האזור שהתנגדו לבנייה. האילוצים, וכן קוטנה של האוכלוסייה היהודית ששבה לירושלים, תרמו כנראה לבצרלכך אתשבוצע ביצור של הגבעה המזרחית בלבד, וזאת תוך 52 יום,. ובכךבכך החזיר אתהוחזרה ירושלים לגודלה הראשוני מראשית תקופת בית ראשון.{{הערה|הטענה כי נחמיה הקיף גם את הגבעה המערבית אינה מקובלת עוד, ראו: [[מגן ברושי]], "מניין תושביה של ירושלים הקדומה", '''בין חרמון לסיני - יד לאמנון''', ירושלים תשל"ז, עמ' 74-65.}} לא נשארו כמעט שרידים מחומה זו, למעט קטע קטן בחלק העליון של עיר דוד,{{הערה|ראו: על חפירות [[קתלין קניון]], אצל: {{קתדרה|יורם צפריר|חומות ירושלים בימי נחמיה|4.7|4, יולי 1977, עמ' 40}}.}} אולם יש החולקים על זיהוי זה.

מקובל לייחס את בניית החומה והשלמתה ל[[יונתן הוופסי|יונתן]] ול[[שמעון התרסי|שמעון]], מנהיגי החשמונאים, אחיו של [[יהודה המכבי]],{{הערה|[[מיכאל אבי-יונה]], "הארכאולוגיה והטופוגרפיה של ירושלים בימי הבית השני", '''ספר ירושלים''' תשט"ז, עמ' 311-306}} וזאת על פי אזכורים ב[[ספר מקבים]], כמו: {{הדגשה|וישב יונתן בירושלים... ויחל לבנות ולחדש את העיר, ויאמר לעושי המלאכה לבנות החומות|מקבים א, י, י}}, או: {{הדגשה|וימהר (שמעון) לכלות את חומות ירושלים ויבצרה מסביב|שם, יג, י}}. כן נראה ש[[יוחנן הורקנוס הראשון]] בנו של שמעון, המשיך במלאכה, וזאת על פי הפסוק: {{הדגשה|ויתר דברי יוחנן ומלחמותיו וגבורותיו אשר עשה, ובניין החומות אשר בנה ומעשיו, הנה הם כתובים על ספר דברי ימי כהונתו הגדולה, למן אשר היה [[כהן גדול]] אחרי אביו|שם טז, כג-כד}}. חלקים מהחומה הראשונה התגלו סביב הר ציון,{{הערה|{{הידען|שירות הידען|נחשפה בהר ציון: החומה הדרומית של ירושלים מימי בית חשמונאי|south-wall-of-jerusalem-in-the-hashmonaim-era-0409083|4 בספטמבר 2008}}}} לאורך חומת ימינו ליד [[שער יפו]],{{הערה|ראו: [[מגן ברושי]], "חפירות חדשות לאורך חומות ירושלים", '''[[קדמוניות]]''', ט' תשל"ו, עמ' 76-75.}} וכן ב[[קארדו]], שבו התגלו שרידי שער, אשר מזוהים כ"שער גינת" המופיע בכתבי יוסף (תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר ה', פרק ד', ב).{{הערה|דן בהט, '''אטלס כרטא הגדול לתולדות ירושלים''', עמ' 39, וכן מפה בעמ' 32}} ב[[מגדל דוד]] ובסביבותיו התגלו שיפוצים ושיפורים שביצע [[הורדוס]] בחומה הראשונה, כמו חיזוק החומה ועיבויה וכן בניית שלושה מגדלי ענק. ממצאים אלה מלמדים על חוסנה של החומה, כמתואר אצל יוסף בן מתתיהו:

במהלך [[המאה הראשונה לספירה]] המשיכה ירושלים לגדול כלפי צפון, ושוב התגוררו חלק מתושביה בשכונות מפורזות, כנראה בעלות אופי [[חקלאות|חקלאי]] יותר. בשנות ה-40 של המאה הראשונה נחלץ המלך [[אגריפס הראשון]] להגן על יושבי שכונות אלו, והחל בבניית חומה היקפית ארוכה. הבנייה הופסקה בפקודת הקיסר [[קלאודיוס]], שחשש שביצור ירושלים יפגע ב[[התקופה הרומית בארץ ישראל|שלטון הרומי בארץ ישראל]]. השלמת הבנייה נעשתה בחופזה רק כ-25 שנה לאחר מכן על ידי תושבי ירושלים, במסגרת ההכנות ל[[המרד הגדול|מרד הגדול]]. איכות החומה בעקבות כך הייתה נמוכה בהרבה מהמתוכנן, אף שהיו בה, על פי יוסף בן מתתיהו, כתשעים מגדלי שמירה.{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''תולדות מלחמת היהודים ברומאים''', ספר ה', פרק ד', ב.}} בסופו של דבר היא לא החזיקה מעמד מול מכונות המצור של הרומאים.

התיאור המקיף ביותר הקיים על אודות מראה ירושלים בשלהי [[תקופת בית שני]] מופיע בכתביו של יוסף בן מתתיהו, [[איש צבא]] ו[[היסטוריון]] שחי בארץ ישראל באותה עת. בספרו [[תולדות מלחמת היהודים ברומאים]] מתוארות שלוש חומות שהקיפו את ירושלים, שכל אחת מהן הגנה על חלק אחר של העיר.{{הערה|ספר ה', פרק ד', ב.}} הוא מכנה את החומות בשם "הראשונה" (או "הישנה"), "השנייה" ו"השלישית", וב[[מחקר]] ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגי]] מקובל עד היום להשתמש בכינויים אלה לחומות ירושלים בתקופת בית שני.