דינוזאורים – הבדלי גרסאות

רק ב[[שנות ה-20 של המאה ה-19|שנות העשרים של המאה ה-19]] זוהו מאובני הדינוזאורים ככאלה. לראשונים שגילו מאובני דינוזאורים ככאלה נחשבים [[ויליאם בקלנד]], כומר ופרופסור ל[[גאולוגיה]] בריטי, ו[[גדעון מנטל]], רופא בריטי שהפך ל[[גאולוג]]. עם זאת, המאובן הדינוזאורי הראשון שנודע במערב נמצא ב[[בריטניה]] בשנת [[1676]]. שבר העצם היה חלק מעצם רגל, מקטע שמגיע עד הברך ולכן סווג כשבר עצם של "אדם ענק". המאובן זוהה בשנת [[1824]] כ[[מגלוזאורוס]], לאחר שהחל משנת [[1822]] נתגלה גם חלק מלסתו של מין זה בבריטניה ובשנת 1824 שלד שלם יותר. בינתיים גלו גדעון מנטל ואשתו שלד ראשון של [[איגואנודון]] במכרה [[פחם]], שחלק ניכר מעצמותיו נשתמרו.

 

 

ה[[פלאונטולוגיה]] ב[[ארצות הברית]] של המחצית השנייה של [[המאה ה-19]] התאפיינה במירוץ קדחתני בין [[פלאונטולוג]]ים וציידי מאובנים על גילוי כמה שיותר מיני דינוזאורים חדשים. בולטת במיוחד הייתה "[[מלחמת העצמות]]" בין [[עותניאל צ'ארלס מארש]] ו[[אדוארד דרינקר קופ]] שהתפתחה ליריבות מרה. המירוץ אחר מינים חדשים גרם לשניהם לעשות שגיאות מדעיות ואתיות. עם זאת, היריבות ביניהם תרמה לגילוי מינים רבים של דינוזאורים, בהם הדינוזאורים המפורסמים ביותר כגון ה[[אפטוזאורוס]] הגדול (שנודע גם כ[[ברונטוזאורוס]] במשך שנים רבות), ה[[אלוזאורוס]] הטורף, ה[[סטגוזאורוס]] בעל הלוחיות המוזרות וה[[טריצרטופס]] שהיה המצליח ביותר במשפחה המגוונת של [[צרטופסיים|הדינוזאורים בעלי הקרניים]]. מבין ציידי המאובנים הנודעים של התקופה נמנו [[ג'ון בל האטצ'ר]], [[משפחת שטרנברג]] ([[צ'ארלס הזליוס שטרנברג]] ובניו [[ג'ורג' פ. שטרנברג]], [[צ'ארלס מורטרם שטרנברג]] ו[[לוי שטרנברג]]) ו[[ברנום בראון]].

קובץ:William Buckland detail.png|[[ויליאם בקלנד]]

קובץ:Gideonmantell.jpg|[[גדעון מנטל]]

קובץ:OthnielCharlesMarsh.jpg|[[עותניאל צ'ארלס מארש]]

קובץ:Edcope.jpg|[[אדוארד דרינקר קופ]]

גודלם הכביר של הדינוזאורים והמסתורין שאפף את דבר היעלמותם מן העולם כבש את דמיונם של בני כל התרבויות בכל הגילאים.

[[קובץ:DMSN dinosaurs.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[סטגוזאורוס]] ו[[אלוזאורוס]]]]

 

סר [[ארתור קונאן דויל]] הוא המפורסם בסופרים שכתבו על דינוזאורים. בספרו "[[העולם שאבד (ספר)|העולם שאבד]]" הוא תיאר מקום מבודד על פני כדור הארץ, בו יצורים רבים (ביניהם גם דינוזאורים) שרדו היכחדות והגיעו לימי האדם. המקום שתיאר היה בדיוני, אך הספר ורעיונותיו הציתו את דמיונם של בני דור שלם וכן המושג "עולם אבוד" נכנס לשפה העולמית כמונח למקום שחמק מפגעי הזמן.