שעב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ויקישיתוף בשורה, הסרת משפט חסר חשיבות אנציקלופדית, תבנית אתר רשמי |
Joalbertine (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 11:
'''שעב''' (ב[[ערבית]]: '''شعب''', בכתבי [[חז"ל]]: '''שאב''') היא [[מועצה מקומית]] ב[[מחוז הצפון]] ב[[ישראל]], השוכנת במערב [[הגליל התחתון]]. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[1975]].
==היסטוריה==
===שאב העתיקה===
המועצה שוכנת במקומה של העיירה ה[[יהודים|יהודית]] שאב מימי [[הבית השני]], [[תקופת המשנה]] ו[[תקופת התלמוד|התלמוד]] ו[[התקופה הערבית בארץ ישראל]]. בספרו של [[יוספוס פלביוס]] [[מלחמות היהודים]] נזכר אלעזר בן שמי כיליד המקום שהצטיין בהגנת [[יודפת]] הסמוכה במהלך [[המרד הגדול]] ב[[רומאים]]. שאב שרדה את החורבן לאחר המרד, ונזכרת בסקר היישובים היהודיים בגליל לאחר המרד בספרו של פרופ' [[מיכאל אבי יונה]] 'גאוגרפיה היסטורית'.
שורה 17 ⟵ 19:
היישוב היהודי בשאב המשיך להתקיים עד [[התקופה הצלבנית]], ועדות לכך נמצאת בתעודה מן [[המאה ה-11]] המזכירה יהודי שנפטר במקום{{הערה|1=[http://www.faz.co.il/story_5776 הכפר שעב היה בעבר ישוב יהודי בשם שאב], ד"ר רבקה שפק ליסק, באתר [[ארץ הצבי]]}}.
===המאה ה-20===
תושבי היישוב התפרנסו ומתפרנסים בעיקר מחקלאות ממטעי הזיתים הנרחבים המקיפים את המקום. תצפית יפה על שעב ומטעי ה[[זית]]ים שלה נמצאת במצפה [[צורית]].▼
ביולי 1935 השתוללה בכפר מגפת [[טיפוס הבהרות|טיפוס]]{{הערה|{{דבר||טיפוס|1935/07/04|00529}}}}. באוגוסט 1938 הרס [[הצבא הבריטי]] צריפים רבים בכפר לאחר שעקבות של מניחי מוקש הובילו אל הכפר{{הערה|{{דבר||פרטי הקרב ליד עכו|1938/08/23|00804}}}}. בשנת 1945 היו בכפר כ-1,750 תושבים והוא נחשב אחד הכפרים העשירים ביותר באזורו. הכפר נכבש על ידי צה"ל במהלך [[מבצע דקל]] ורוב תושביו עזבו אותו והוא נותר עם כ-250 מתושביו המקוריים{{הערה|{{מעריב|מנחם תלמי|מתקני העולם סוללים כביש|1960/07/24|01901}}}}. חלק מתושבי הכפר שנמצאו במקומות אחרים בתוך ישראל לא הורשו לשוב אליו{{הערה|{{דבר||צו על תנאי בעניין ערבים שגורשו ע"י קאוקג'י|1951/12/19|00406}}}}. במקום התושבים שעזבו, שוכנו בכפר עקורים ערבים מכפרים אחרים.
במרץ 1951 פונו מהשטח המפורז בגבול עם סוריה הערבים שהתגוררו במקום והועברו לשעב{{הערה|{{מעריב|ג. צימרמן|אצל המפונים מהאזור המפורז|1951/06/04|00304}}}}. ישראל פינתה את התושבים מאזור החולה מחשש שיסייעו לסורים ויפריעו לייבוש החולה ונתנה להם אפשרות להגר ל[[סוריה]] או לעבור לשעב{{הערה|[[בני מוריס]], '''[[לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949]]''', עם עובד, 1991, עמ' 323-324}}{{הערה|{{מעריב||נקנסו על שהעתיקו מגוריהם ללא רשיון|1968/12/11|00409}}}}. בלחץ של הגנרל [[ויליאם אדוארד ריילי]], ראש מטה משקיפי האו"ם, הסכימה ישראל להשיב את המפונים לכפריהם וקיימה בקיץ 1951 משאל בין המפונים בשעב, בו נשאלו אם רצונם לחזור לאזור המפורז או להשאר בשעב{{הערה|{{דבר||תלונות חדשות של ריילי|1951/07/11|00101}}}}. במשאל הביעו כ-230 תושבים רצון לחזור וכ-420 הודיעו שרצונם
==אוכלוסייה==
▲תושבי היישוב התפרנסו ומתפרנסים בעיקר מחקלאות ממטעי הזיתים הנרחבים המקיפים את המקום. תצפית יפה על שעב ומטעי ה[[זית]]ים שלה נמצאת במצפה [[צורית]].
{{בוט יישובים/0538|2}}
| |||