שריף (אסלאם) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה |
RimerMoshe (שיחה | תרומות) פאטמה ==> פאטמה בת מוחמד |
||
שורה 1:
'''שֵריף''' (ב[[ערבית]] شريف, שפירושו "מכובד", "אציל") הוא תואר שבטי ערבי מסורתי הניתן למגן נכסי השבט כגון רכוש, בארות ואדמה.
הסונים ייחדו בעבר בתואר "שריף" את צאצאיו של [[חסן בן עלי]], כדוגמת בני [[שבט הטבאטבאי]]{{אנ|Tabatabaei}}. בעוד צאצאיו של [[חוסיין (בן עלי)|חוסיין בן עלי]] מכונים "[[סייד]]". לאחר סיום שלטון [[השושלת ההאשמית|ההאשמים]] ב[[מכה]] כונו גם צאצאיו של חסן בכינוי "סייד" (חסן וחוסיין הם נכדיו של הנביא [[מוחמד]] דרך נישואיו של [[עלי בן אבי טאלב]] ל[[פאטמה בת מוחמד|פאטמה]] בת הנביא).
בין [[1201]] ועד כיבוש [[מכה]] על ידי [[אבן סעוד]] בשנת [[1925]] המשפחה ההאשמית, ששלטה בערים הקדושות מכה ו[[אל-מדינה|מדינה]], החזיקה בתואר "השריף של מכה", ואיתו לעיתים גם בתואר "מלך החיג'אז". לעיתים פעלה המשפחה ההאשמית בחסות שושלות מוסלמיות ששלטו על שטחים נרחבים במזרח התיכון, כגון [[בית עבאס]], ה[[איובים]], ה[[ממלוכים]] והחל מ-[[1517]] ה[[סולטאן]] ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאני]]; יחד עם זאת, תנאי השטח הקשים ב[[חצי האי ערב]] והאוכלוסייה השבטית מנעו שלטון אפקטיבי של המעצמות האזוריות, והשריף שמר על מידה רבה של אוטונומיה.
| |||