קונסטנצה, מלכת סיציליה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
RimerMoshe (שיחה | תרומות) עיר מדינה ==> עיר-מדינה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 9:
מעט ידוע על חייה של קונסטנצה לפי נישואיה. היא נולדה לאחר מות אביה [[רוג'רו השני, מלך סיציליה]] – אחד השליטים הבולטים של איטליה בימי הביניים. אמה ביאטריס הייתה אשתו השלישית, וקונסטנצה – בתם היחידה.
היא נישאה בגיל שלושים – גיל מבוגר בכלל ולנסיכה בפרט, מאחר שב[[ימי הביניים]] נישואים בין צאצאים של בתי מלוכה נחשבו כצעד ראשון במעלה לכריתת בריתות והרחבת תחומי שליטה. הסיבה לנישואים המאוחרים איננה ברורה, והיסטוריונים שניסו להסביר עובדה זו טענו כי קונסטנצה הייתה [[נזיר
===נישואים והכתרה כקיסרית ===
שורה 15:
בשנת [[1184]] [[אירוסים|התארסה]] קונסטנצה להינריך השישי - גבר הצעיר ממנה בעשר שנים, הם התחתנו ביום [[27 בינואר]] [[1186]]. אחיינה ומלך סיציליה [[גוליילמו השני, מלך סיציליה|גוליילמו השני]] נפטר ללא יורש בשנת [[1189]] מותיר אותה כטוענת העיקרית לכתר הממלכה הנורמנית של סיציליה.
משנפטר [[חותן|חותנה]], אבי בעלה - [[פרידריך ברברוסה]] בדרכו ל[[ארץ הקודש]] במהלך [[מסע הצלב השלישי]] בשנת [[1190]], הוכתרו ב[[רומא]] היינריך ואשתו כשליטים של [[האימפריה הרומית הקדושה]] באפריל [[1191]] על ידי האפיפיור [[סלסטינוס השלישי]]. הכתר של ממלכת סיציליה נותר בידיים נורמניות משהוכתר [[טנקרד מלצ'ה]], נכדו של רוג'רו השני כמלך.
היינריך השישי, לא היה מוכן לוותר על הכיסא של ממלכת סיציליה, עמדת כוח זו עתידה הייתה להרחיב ולבסס את שלטון האימפריה הרומית בכל איטליה - פרויקט בו החל אביו פרידריך ברברוסה. מאידך גיסא הן [[עיר-מדינה|ערי המדינה]] האיטלקיות המאוחדות ב[[הליגה הלומברדית|ליגה הלומברדית]] והן האפיפיור ראו בהתעצמות הקיסרות איום ישיר על האינטרסים הכלכליים והעצמאות שלהם והנסיכים הנורמנים של סיציליה לא היו מוכנים לוותר על עצמאותם למען מלך גרמני. מצב זה הוביל לעימות בין הקיסרות לממלכה הנורמנית שהובילה בסיכומו של דבר לכיבוש האי על ידי הקיסר.
שורה 22:
בשנת [[1192]] יצא היינריך בראש צבא גרמני חזק מלווה באשתו במטרה להוציא את כתר סיציליה מידי טנקרד. הערים הצפוניות של איטליה פתחו את שעריהן בפני הקיסר כך גם הערים האיטלקיות הנורמניות שב[[חצי האי האפניני]] ובהן [[סלרנו]], בירתו האיטלקית של רוג'רו השני. בעוד קונסטנצה יושבת הארמון הנורמני בסלרנו יצא היינריך לצור על [[נאפולי]]. המצור נכשל והקיסר נאלץ לחזור לגרמניה לדכא מרידה, קונסטנצה נותרה בסלרנו עם גדוד קטן של שומרי ראש.
עם נסיגת הצבא הגרמני, חזרו הערים האיטלקיות והכריזו על נאמנותן לטנקרד. אזרחי סלרנו, מתוך רצון לרכוש חזרה את אמונו של טנקרד הסגירו את קונסטנצה לידיו. טנקרד, ששלטונו בסיציליה היה נתון בסימן שאלה מבחינה [[חוק
בעוד העסקה קורמת עור וגידים גייס היינריך צבא גרמני חדש ויצא במסע כיבושים באיטליה. בינואר [[1194]] חתמו הקומונות האיטלקיות הסכם עם היינריך שאיפשר לו מעבר מהיר אל כוון סיציליה, הסכם מקביל עם המורדים הגרמנים הבטיח שקט בעורפו. בפברואר של אותה שנה נפטר טנקרד ועל כיסא סיציליה ישב [[גוליילמו השלישי, מלך סיציליה|גוליילמו השלישי]] - ילד בן 4. צבאו של היינריך צעד ללא התנגדות לאורך איטליה, ותפס את [[פלרמו]] ביום [[20 בנובמבר]].
שורה 30:
[[קובץ:Frederick is born in Jesi.JPG|שמאל|ממוזער|180px|לידת פרידריך כפי שתוארה ב[[הדפס]] עתיק, אימו קונסטנצה יולדת באוהל מול נשים המשמשות עדות ללידה]]
[[קובץ:Konstancie.jpg|שמאל|ממוזער|180px|קונסטנצה מסיציליה עם בנה התינוק פרידריך, כתב יד עתיק]]
פרידריך נולד ב-[[26 בדצמבר]] [[1194]]. אמו קונסטנצה, בשלבים האחרונים להריונה, הייתה בדרכה דרומה לאורך קו החוף האיטלקי בדרכה אל בעלה הקיסר הינריך השישי בסיציליה. עם התגברות הצירים היא נאלצה לעצור בעיר [[יסי]] ([[איטלקית]]: Jesi) עיר אותה כינה בבגרותו כ"העיר המיוחדת שלי". תאריך לידתו - יום לאחר [[חג המולד]], ויום לאחר הכתרתו של אביו למלך סיצילה ב[[פלרמו]] הוסיף הילה מיוחדת לתאריך הלידה
על פי היסטוריוגרפים של התקופה ילדה קוסטנס את פרידריך באוהל מיוחד שהוקם בכיכר העיר, והזמינה נשות אצילים מקומיים לחזות בלידה - על מנת למנוע לזות לשון לגבי נסיבות לידתו, ימים מספר לאחר הלידה חזרה קונסטנס לכיכר העיר ו[[הנקה|הניקה]] את ה[[תינוק]] בפומבי.
.{{הערה|1=[[David Abulafia]]. Frederick II: a medieval emperor. Oxford University Press US, 1992 {{ISBN|0195080408}} page 89}}
במהלך שנת [[1196]] ניסה היינריך להעביר החלטה בקרב ועידת האלקטורים - [[נסיך בוחר|הנסיכים הבוחרים]] לפיה כיסא הקיסר יעבור בירושה ולא בתהליך של בחירה על ידי אלקטורים. מסע שכנוע זה היה בתחילתו וייתכן והיה נושא פרי, אך בשנת [[1197]] נפטר היינריך השישי מ[[מלריה]], שלטונו כמלך סיציליה היה קצר וסוער, תושבי האי ובעיקר הערבים, תושבי דרום האי מרדו נגד השליט הזר - מרידה שדוכאה בכוח על ידי חייליו הגרמניים של הקיסר. מותו ב-[[28 בספטמבר]] העביר את השלטון על האי חזרה לידי אשתו.
|