אנסלם פוירבך – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מיזוג הערות אוטומטי, החלפות (, ל[[ווינה, ארכאולוג, ווינה, , , ]] , לוונציה)
תגיות: צ'קטי גרשיים שגויים
מ קו מפריד בטווח מספרים
שורה 4:
== ביוגרפיה ==
=== חיים מוקדמים ===
[[קובץ:Thomas_Couture-Anselm_Feuerbach_1852.JPG|ימין|ממוזער| ''אנסלם פויירבך'' (1852) מאת תומאס קוטור.]]
[[קובץ:Feuerbach_Paolo_und_Francesca.jpg|ימין|ממוזער| [[ פרנצ'סקה דה רמיני |פרנצ'סקה דה רימיני]] ו[[ פאולו מלטסטה |פאולו מלטסטה]], 1864 בערך]]
[[קובץ:Plato's_Symposium_-_Anselm_Feuerbach_-_Google_Cultural_Institute.jpg|ממוזער| ''הסימפוזיון של אפלטון'', 1869]]
[[קובץ:Anselm_Feuerbach_005.jpg|ממוזער| ''ננה'', 1861, המוזיאון הלאומי גרמנישז]]
פויירבך נולד ב[[שפייר]], [[עיר]] במדינת [[ריינלנד-פפאלץ]] שב[[גרמניה]]. אביו היה ארכאולוג, ג'וזף אנסלם פויירבך וסבו היה המשפטן פול יוהאן אנסלם ריטר פון פויירבך. הבית בו נולד הוא עכשיו מוזיאון קטן.<ref>{{Cite web|url=http://www.feuerbachhaus.de/|title=Home - Feuerbachhaus Speyer|website=feuerbachhaus.de}}</ref>
 
בשנים 1848-18451845–1848 למד באקדמיה ב[[דיסלדורף]], שם למד בין היתר אצל יוהאן וילהלם שירמר, פרדריך וילהלם פון שדוב וקרל פרדיננד סון. הוא המשיך את לימודיו באקדמיה במינכן, אך בשנת [[1850]], יחד עם מספר סטודנטים לא מרוצים אחרים, עבר לאקדמיה ב[[אנטוורפן]], שם למד תחת גוסטב וופרס. פויירבך עבר ל[[פריז]] בשנת 1851, שם היה תלמידו של תומאס קוטור עד 1854.<ref name="metbio">Artist biography in ''German Masters of the Nineteenth Century'', p.268</ref> בפריז הוא יצר את יצירת המופת הראשונה שלו, ''חאפיז במזרקה'' (1852).<ref name="eb1911">''Encyclopædia Britannica'', 1911</ref>
 
בשנת [[1854]], במימון [[פרידריך הראשון, הדוכס הגדול של באדן|פרידריך הראשון, הדוכס הגדול של באדן]], ביקר בוונציה{{הערה|שם=metbio}} שם הוא נשבה בקסמיו של בית הספר הגדול ביותר של הצבעים, כשכמה מעבודותיו הדגימו מחקר מקרוב של המאסטרים האיטלקיים.{{הערה|שם=eb1911}} משם המשיך לפירנצה ואז לרומא. הוא נשאר ברומא עד שנת 1873, ובמהלך התקופה חזר לביקורים קצרים בגרמניה. בשנת 1861 הוא פגש את אנה ריסי (המכונה "ננה"), שישבה כמודל שלו בארבע השנים הבאות. ריסי הייתה המודל הראשי שלו עד לשנת 1866, אז הוחלפה על ידי לוסיה ברונאצ'י, אשתו של בעל הפונדק, שדיגמנה עבור יצירותיו של דמות [[מדיאה]]. בשנת 1862 פגש פויירבך את הרוזן אדולף פרידריך פון שאק, שהזמין ממנו עותקי דיוקנאות של אדונים איטלקים קשישים. הוא הציג בפניו את ארנולד בוקלין והנס פון מארס. שלושת האמנים נודעו בשם ''דויטשרמר'' ("רומאים גרמנים") בגלל העדפתם לאיטלקית על פני אמנות גרמנית.
 
בין 1869 ל־1874 הוא צייר שתי גרסאות לסימפוזיון של אפלטון.<ref name="HarvardLesher">{{Cite web|url=https://chs.harvard.edu/CHS/article/display/6321|title=Some Notable Afterimages of Plato’s Symposium|website=Harvard University|last=J.G. Lesher}}</ref>
שורה 19:
 
=== השנים האחרונות ===
[[קובץ:Anselm_Feuerbach_-_Iphigenie_(1862).jpg|ימין|ממוזער| ''איפיגניה'', גרסה ראשונה (1862)]]
בשנת [[1877]] התפטר מתפקידו באקדמיה של וינה ועבר ל[[ונציה|וונציה]], שם נפטר בשנת 1880.{{הערה|שם=metbio}} ברהמס הלחין לזכרו את ''נאני'', קטע למקהלה ותזמורת.