פרוטוקול אתגר-מענה – הבדלי גרסאות

* '''נאותות''', הפרוטוקול נקרא "נאות" אם מוכיח שאינו הגון המנסה להתחזות למוכיח האמיתי, אינו מסוגל להשלים את הפרוטוקול בהצלחה מול המאמת ללא ידיעת סוד השקול לסודו של המוכיח האמיתי. נאותות מבטיחה כי הפרוטוקול אכן מספק הוכחת ידיעת הסוד שבידי המוכיח. וכי מתחזה לא יוכל לרמות בטענה כי הוא יודע את הסוד.

 

הרעיון הבסיסי של פרוטוקול אתגר-מענה לאימות זהויות מאוד פשוט, במקום לשלוח את הסיסמה עצמה באופן גלוי, הסיסמה משמשת כמפתח הצפנה לאחר המרה למפתח הצפנה באמצעות פונקציה מוסכמת (בדרך כלל [[פונקציית גיבוב קריפטוגרפית]]), כך שהנתונים שעוברים בערוץ התקשורת אינם במצב קריא. השימוש במפתחות הצפנה שנגזרים מסיסמת הלקוח כדי לאמת את זהותו נקרא '''אימות חזק''', במובן שהמאמת אינו נדרש לחשוף את סיסמתו או המפתח הפרטי שלו באופן שמאפשר למצותת ליירטו, אלא תחת זאת שולח ערכים זמניים המוצפנים באמצעות המפתח הסודי שברשותו. חילופי המסרים בין המוכיח למאמת אינם מספקים כל תועלת למצותת, גם ניתוחם לא ישא פרי, מאחר שהם בכמות מועטה מדי שאינה מספקת לצורך ניתוח הצופן או ניחוש המפתח.