|
| כיתוב = אילטיד קלייטון
}}
[[בריגדיר]], [[סר]] '''אילטיד ניקל קלייטון''' (ב[[אנגלית]]: '''Iltyd Nicholl Clayton''';{{כ}} [[15 בספטמבר]] [[1886]] – [[30 ביוני]] [[1955]]) היה קצין התאום של [[הצבא הבריטי]] [[המזרח התיכון|למזרח התיכון]], שהתפרסם בעיקר בזכות מעורבותו במשרד המזרח התיכון הבריטי ב[[קהיר]] במהלך [[מלחמת העולם השנייה|מלחמת העולם השנייה ואחריה]] ובהקמת [[הליגה הערבית]]. באביב 1947 מונה ב[[לונדון]] לקצין הביון הפוליטי הבכיר במזרח-התיכון, ידכיד ימינו של שר החוץ [[בווין]] באזור. בתפקידו זה פעל מול מנהיגי מדינות ערב, ובליגה הערבית, לארגון הקמת קואליציות פלישה ערביות לארץ-ישראל ב[[מלחמת העצמאות]]{{הערה|שם=עזרא נשרי|עזרא נשרי, '''הסוס הטרויאני הבריטי במלחמת השחרור הישראלית''', 2019}}.
==חייו==
==קלייטון ושאלת ארץ ישראל==
[[אבא אבן]], ששרת תחת קלייטון בקהיר בזמן מלחמת העולם השנייה, לצידו של [[אלברט חוראני]], ראה בו את האדריכל למעשה של המדיניות הבריטית בכל רחבי האזור.{{הערה|שם=אבן51|[[אבא אבן]], "פרקי חיים", [[ספרית פועלים]], 1978, עמ' 51}} [[הלורד מוין]] העיד עליו כ"בעל השקפה פרו ערבית המתבססת על דעה קדומה מושרשת מדי".{{הערה|1="קלייטון, אמר מוין ([[הלורד מוין]]), הוא בעל השקפה פרו ערבית המתבססת על דעה קדומה מושרשת מדי", מתוך כריסטופר סייקס, '''מבלפור עד בווין, מאבקים על ארץ ישראל''', הוצאת מערכות, 1966, ע"מ 239}} במהלך שירותו בקהיר בזמן מלחמת העולם השנייה היה קלייטון במגע מתמיד עם [[חיים ויצמן]] מהצד היהודי ועם [[מוסא עלמי]] מהצד הפלסטיני.{{הערה|שם=אבן51}}
ההיסטוריוןב-2014 וב-2019, נטען על ידי ההיסטוריונים הישראלים מאיר זמיר טועןו[[עזרא נשרי]] (בהתאמה) כי בה בעת שהמדיניות הבריטית הרשמית של [[מפלגת הלייבור]] בראשות [[קלמנט אטלי]] הייתה התנתקות מ[[פלשתינה-א"י]], כחלק ממגמת [[האימפריה הבריטית#דה-קולוניזציה והידרדרות (1945 - 1997)|הדה קולוניזציה]], פעל אילטיד קלייטון כנציגם הבכיר של גופי המודיעין הבריטי במזרח התיכון, במה שנודע מאוחר יותר על ידי חוקרים כ"תוכנית קלייטון", לשימורשמטרתה הייתה שימור וביצור ה[[הגמוניה]] [[האימפריה הבריטית|האימפריאלית של בריטניה]] במזרח התיכון, אל מול [[המלחמה הקרה|האיום הסוביטי המתפתח]] לאחר מלחמת העולם השנייה.{{הערה|שם=משגב|עזרא נשרי, [https://www.misgav-link.co.il/node-19707/ עזרא (עיזי) נשרי (גילון) על מלחמת השחרור הישראלית 1948-1947], באתר ישובי [[משגב]], 27 במאי 2016}} כפועל יוצא של האסטרטגיה הזאת שקד קלייטון על הקמת שתי קואליציות פלישה ערביות לארץ ישראל במחצית השנייה של 1947 ותחילת 1948 לסיכול [[תוכנית החלוקה]] ונגזרותיה - [[עליה]] יהודית של [[פליטי השואה]].{{הערה|{{הארץ|מאיר זמיר (היסטוריון)|חשיפה: המודיעין הבריטי עודד את הפלישה של צבאות ערב לישראל ב–1948|1.2430318|12 בספטמבר 2014}}}}{{הערה|[[אפרים לפיד]], [https://www.israeldefense.co.il/he/node/40267 מחקר: המזימה הבריטית לניצחון ערבי במלחמת העצמאות], באתר Israel Defence,{{כ}} 21 בספטמבר 2019}}{{הערה|[[אורי מילשטיין]], [https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-665657 מחקר חדש שופך אור על מבצע יואב במלחמת העצמאות], באתר "[[מעריב אונליין]]", 15 באוקטובר 2018}}
ההיסטוריון [[עזרא נשרי]] מסכים עם זמיר על התוצאה של המדיניות הבריטית. אולם, באפילוג לספרו{{הערה|1=על בסיס העבודה לקבלת תואר דוקטור מ[[אוניברסיטת בן-גוריון]] בנגב בהנחיית הפרופסור [[טוביה פרילינג]]: [http://aranne5.bgu.ac.il/others/NishryEzra3.pdf '''מהלכי משרד החוץ של הלייבור הבריטי כנגד הקמת מדינה יהודית בת-קיימא, וכגורם חשאי ומכריע בהמרצת פלישות ערביות לארץ-ישראל בשנת-1948 (דצמבר 1946 עד יולי 1948)''']}} "הסוס הטרויאני הבריטי במלחמת השחרור",{{הערה|שם=עזרא נשרי}}, על בסיס קריאת מסמכי ארכיון בריטיים, הראה כי המהלכים הבריטיים שהביאו לפלישת צבאות ערב במלחמת השחרור נקבעו בהחלטות ראשי ממשלת הלייבור בלונדון ולא היו סטייה של אנשי המודיעין והצבא במזרח התיכון מהמדיניות הרשמית. למעשה, ביולי-אוגוסט 1947 גברה בממשלת הלייבור ידה של קבוצת בווין (על קבוצת אטלי), שדרשה, דווקא על רקע פינויה של הודו, את חיזוק האחיזה הבריטית במזרח התיכון. על רקע זה יש להבין את פעילותו של קלייטון באזור בכפוף ל[[בווין]] ולשר ההגנה{{הערה|שם=משגב|עזרא נשרי, [https://www.misgav-link.co.il/node-19707/ עזרא (עיזי) נשרי (גילון) על מלחמת השחרור הישראלית 1948-1947], באתר ישובי [[משגב]], 27 במאי 2016}}{{הערה|[[אפרים לפיד]], [https://www.israeldefense.co.il/he/node/40267 מחקר: המזימה הבריטית לניצחון ערבי במלחמת העצמאות], באתר Israel Defence,{{כ}} 21 בספטמבר 2019}}{{הערה|[[אורי מילשטיין]], [https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-665657 מחקר חדש שופך אור על מבצע יואב במלחמת העצמאות], באתר "[[מעריב אונליין]]", 15 באוקטובר 2018}}.
נשרי מבסס את טענותיו גם על עמדת מנהיגי היישוב העברי ב-1948, בן-גוריון ושרת. על פי נשרי, במכתב לשרת ב-11 למארס 1948 הציג דוד בן-גוריון את הערכתו את מדיניות הממשלה הבריטית כלפי ארץ ישראל: "...לאפשר למדינות השכנות, כל עוד השלטון [בארץ ישראל] בידי אנגליה, להכניס לארץ צבאות בכמות מספקת כדי להשמיד את היישוב ולתפוס את הארץ אחרי ביטול המנדט... מזימה משותפת של משרד-החוץ הבריטי והליגה הערבית ...".{{הערה|שם=משגב}} טענה דומה השמיע גם ב-1955 [[משה סנה]] מ[[מק"י]] (ששימש כראש [[המפקדה הארצית]] של [[ההגנה]] בשנים 1941–1946), שטען כי: "המלחמה הארצישראלית משנת 1948/9 הוכנה, תוכננה, נוהלה על ידי המטה הבריטי, ובשמו הדריך הבריגאדיר קלייטון את הרמטכ"לים של הליגה הערבית במועצה הידועה, שהתקיימה בבלודאן (סוריה) ...". סנה עשה שימוש בטענתו זו להוכחת משנתו שגרסה כי הסכסוך הישראלי-ערבי הוא תוצאה של האימפריאליזם הבריטי והאמריקאי.{{הערה|{{קול העם|משה סנה|לאן אתה הולך, ישראל?!|1955/10/28|00200}}}}
|
