תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של InternetArchiveBot (שיחה) לעריכה האחרונה של נעם דובב
עריכה
שורה 143:
שלטונות [[המנדט הבריטי]] הפכו את חיפה לבסיסם המרכזי במזרח התיכון. חיפה הצטיירה בעיני הבריטים כחוליה המקשרת בין [[בריטניה]] לבין השטחים המוחזקים על ידה ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] ול[[המזרח הרחוק|מזרח הרחוק]] - [[נמל חיפה]] קישר את העיר אל בריטניה ב[[שיט|תחבורה ימית]], ו[[רכבת העמק]] קישרה אותה למזרח ב[[מסילת ברזל|תחבורה מסילתית]]. נמל חיפה המודרני נחנך באופן רשמי בשנת [[1933]], לאחר ש[[ממשלת המנדט]] השקיעה רבות בפיתוחו. [[צינור נפט]] הונח בין [[עיראק]] לחיפה. העיר חוברה לרשת [[מסילת רכבת|מסילות הרכבת]] המזרח-תיכונית לאורך חוף הים התיכון, ולימים מ[[תחנת הרכבת חיפה מזרח]] יצאו רכבות לשלוש יבשות (ל[[קהיר]] שב[[אפריקה]], ל[[קונסטנטינופול]] שב[[אירופה]] ול[[דמשק]] שב[[אסיה]]). לפרק זמן קצר ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]] חיפה הייתה גדולה אף יותר מ[[תל אביב]].
 
ב[[מאורעות תרפ"ט]] ב-1929 נרצחו 7 מיהודי העיר ונפצעו עשרות{{הערה|1={{דבר||המאורעות בחיפה|1929/09/03|00200}}{{ש}}[[ישראל עמיקם]], '''המתקפה על היישוב היהודי בא"י בתרפ"ט''', חיפה: אלול תרפ"ט, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/praot/praot07.pdf המאורעות בחיפה]}} בתקופה זאת, כמות התושבים בעיר עמדה כ-30,000{{הערה|שם=ימי הכלניות 289|[[תום שגב]], '''ימי הכלניות : ארץ ישראל בתקופת המנדט''', עמ' 289}}.
 
עיקר הגידול באוכלוסייה היהודית באותן שנים נבע מ[[העלייה הרביעית]] ו[[העלייה החמישית]], שאנשיהן העדיפו להתיישב בערים הגדולות בארץ ישראל ובהן תל אביב, [[ירושלים]] וחיפה. הנמל שימש מקור פרנסה ליהודים רבים שהתיישבו בעיר והקימו את היישובים הסמוכים לה בשנות ה-30 - [[קריית מוצקין]], [[קריית ים]], [[קריית ביאליק]], כפר אתא (לימים, [[קריית אתא]]) ו[[קריית טבעון]].
שורה 476:
 
פרויקטים אחרים שסביבם התעורר פולמוס:
* על המדרונות המערביים של אחוזה, באזור לינקולן-תל אהרון, מתוכננת בנייה של שכונה חדשה{{הערה|שם=בוסו|{{TheMarker|נמרוד בוסו|לאחר מאות התנגדויות: חוקר מיוחד מונה לתוכנית מורדות לינקולן בחיפה|1.2089851|5 באוגוסט 2013}}}}.
* תוכנית להרחבת שכונת [[כבאביר]] וסלילת כביש גישה נוסף אליה מאיימת על אזור [[נחל שיח]]{{הערה|{{TheMarker|נמרוד שם=בוסו|לאחר מאות התנגדויות: חוקר מיוחד מונה לתוכנית מורדות לינקולן בחיפה|1.2089851|5 באוגוסט 2013}}}}. נחל זה הוא האתר היחיד בישראל בו גדל [[חלבלוב]] השיח, והאתרים הקרובים ביותר שלו נמצאים במרחק מאות קילומטרים.
* תוכנית להקמת כביש גישה נוסף ממבואות העיר הדרומיים אל אזור אחוזה, מאיימת על [[נחל עובדיה]] ו[[נחל נדר]].
* באזור [[מנזר סטלה מאריס]] קיימת [[ריאה ירוקה]], ששטחה עתיד להצטמצם עקב הקמת שכונה חדשה ובתי מלון במקום.
שורה 584:
== ראשי העיר ==
[[קובץ:Abba Yavniel.JPG|שמאל|ממוזער|230px|[[דיוקן|פורטרט]] של [[אבא חושי]], שנחשב לראש העיר המיתולוגי של חיפה]][[קובץ:Haifa_-_2011_Logo.PNG|ממוזער|130x130 פיקסלים|ה[[לוגו|סמליל]] הממותג של "[[עיריית חיפה]]", שהיה בשימוש עד 2019{{הערה|[הפסקת השימוש בסמליל https://www.colbonews.co.il/the-skewer/49646/]}}]]
לפניבמשך קום המדינה, עד שנת [[1940]],שנים היו מרבית התושבים בחיפה ערבים ולכן ראשי העיר היו [[ערבים]]. בשנתעם 1940הזמן הפכו היהודים לרוב, דברובשנת שהתבטא1940 גםנבחר בבחירותלראשונה לראשותראש העירעיר עם[[יהודי]]. בחירתומאז שלעלה ראש-העיר העברי הראשון ובמשך יותר מ-60 שנה כל ראשי עיר השתייכו ל[[יהודיתנועת העבודה|מפלגת העבודה]]. ראשוןבשנת 2003 נבחר לראשונה ראש עיר שאינו חבר במפלגה זו, [[יונה יהב]].
 
מאפיין בולט של חיפה שגם הופך אותה לייחודית בין הערים בישראל, הוא העובדה שמאז עלה ראש-העיר העברי הראשון ובמשך יותר מ-60 שנה, עד שנת [[2003]] - נבחרו רק ראשי עיר שהשתייכו ל[[תנועת העבודה|מפלגת העבודה]]. ב[[בחירות]] המוניציפליות של שנת 2003 ניצחה קואליציה בראשות [[יונה יהב]], שהיה לראש העיר הראשון שאינו ממפלגת העבודה.
* [[1873]]–[[1877]] - '''[[נג'יב אפנדי אל-יאסין]]'''
* 1877–[[1881]] - '''[[אחמד אפנדי ג'לבי]]'''