קודו גמלוני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לתקופת דגירה (מחלה)
שורה 136:
[[קובץ:Tragelaphus strepsiceros 1.png|ממוזער|שמאל|230px|תפוצת הקודו הגמלוני באפריקה, על פי חלוקה ל[[תת-מין|תת-מינים]].]]
=== טווח ===
הקודו הגמלוני מצוי בדרומה ומזרחה של [[אפריקה|יבשת אפריקה]].{{הערה|שם=ראנצ'ינג}} עד [[המאה ה-18]] התפוצה של הקודו הייתה רציפה ביבשת, אולם כיום היא מפוצלת למספר חלקים:{{הערה|שם=אדום}} הטווח העיקרי של תפוצתו משתרע על מרבית [[אתיופיה]], [[טנזניה]], [[קניה]], [[מלאווי]], [[מוזמביק]], [[זימבבואה]], [[זמביה]], [[אסוואטיני]], [[בוצוואנה]] ו[[נמיביה]], דרום ומרכז [[אנגולה]], צפון-מזרח [[אוגנדה]], צפון ומזרח [[דרום אפריקה]] (פרובינציות [[קוואזולו-נטאל]], [[לימפופו (פרובינציה)|לימפופו]] ו[[הכף הצפוני]]) ואולי גם [[ג'יבוטי]] ודרום-מזרח [[דרום סודאן]]; הטווח המשני משתרע סמוך לחופי [[הים האדום]] על פני צפון אתיופיה ו[[אריתריאה]], וכנראה גם בצפון-מזרח [[סודאן]]; הטווח השלישי משתרע על פני דרום-מערב סודן ומזרח [[צ'אד]]. כמו כן, ישנם מספר אוכלוסיות מבודדות: צפון-מזרח [[הרפובליקה המרכז-אפריקאית|אפריקה התיכונה]]; דרום [[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו|קונגו הדמוקרטית]]; צפון-מזרח דרום סודאן; דרום [[הכף המזרחי]], ומספר שרידי אוכלוסיות קטנטנות בפרובינציית [[המדינה החופשית]] בדרום אפריקה. הקודו הגמלוני נכחד לחלוטין מצפון ומערב [[סומליה]], אך הושב על ידי האדם לאזור קטן ב[[סומלילנד]]; נוכחותו באוגנדה וג'יבוטי מוטלת כיום בספק.{{הערה|שם=אדום}}

בעבר הקודו היה נפוץ באופן רציף ברחבי דרום אפריקה - מ[[לימפופו|נהר לימפופו]] עד [[כף התקווה הטובה]]. בין המאה ה-18 ל[[המאה ה-19|מאה ה-19]], הקודו נעלם מ[[הכף המערבי]] כתוצאה מ[[ציד]] אינטנסיבי לשעשוע ובשר על ידי המתיישבים האירופאים, אשר הוביל עוד קודם לכן להכחדתם של ה[[קואגה]] ו[[אנטילופת סוס כחולה]]; [[מלחמת הבורים|מלחמות הבורים]] לצד [[בצורת|בצורות]] והתפרצות [[מחלות]], הובילו את הקודו להיעלם לחלוטין ממישורי הקארו הגדול וממרבית הפרובינציות המרכזיות עד תחילת [[המאה ה-20]]. מאז [[שנות ה-60 של המאה ה-20]], תהליך [[ההתחממות הגלובלית]] מוביל לגידול בצומח ה[[סובטרופי]] בדרום אפריקה, במיוחד של מיני [[שיטה]] ושיחים;{{הערה|שם=פטוריה}} כתוצאה מכך, סביבת המחיה של הקודו גדלה בהדרגה ואוכלוסייתו מתפשטת חזרה באופן טבעי או בעזרת האדם למקומות שבהם הוכחד בעבר; הטווח בין האוכלוסייה המבודדת בכף המזרחי לאוכלוסיות אחרות בכף הצפוני מצטמצם במהירות החל מתחילת [[המאה ה-21]], והן עשויות להתאחד בעתיד.{{הערה|שם=פטוריה}}
 
התפוצה של הקודו הגמלוני מחולקת בין תת-המינים כדלהלן:{{הערה|שם=ראנצ'ינג}}