פאנור – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפות (ב-116) |
מ תקלדה, תקלדה |
||
שורה 1:
{{עריכה}}
{{מקורות}}
'''פאנור בן [[פינווה]]''' הוא [[דמות]] בדיונית חשובה ב[[לגנדריום]] של הסופר הבריטי [[ג'ון רונלד רעואל טולקין]]. נולד ב[[אמן]], הוא בנו הבכור של מלך הנולדור (Noldor), השנייה
פאנור חי ופעל באמן, ומת בתחילת העידן הראשון של [[הארץ התיכונה]] בבלריאנד (Beleriand), אחרי שהוביל את מרד הנולדור הגדול ב[[ולאר]]. סיפור חייו פורסם לראשונה בשלמותו ב[[הסילמריליון]] על ידי [[כריסטופר טולקין]], כארבע שנים אחרי מות אביו. כל הגרסאות (הרבות) שכתב המחבר במשך השנים, פורסמו על ידי בנו בסדרת ספרי [[ההיסטוריה של הארץ התיכונה]] (1983-1996). טולקין עצמו לא הספיק לפרסם את הסיפורים העוסקים בפאנור ובעידן הראשון, מלבד מתווה מתומצת ביותר בנספחים ל[[שר הטבעות]].
שורה 7:
== ביוגרפיה בדיונית ==
אביו של פאנור, פינווה, היה בן הדור הראשון של העלפים שניעורו בארץ התיכונה. הולאר, אחרי שגילו אותם, הציעו לעלפים לבוא לגור אתם בולינור. העלפים שלחו שלושה שגרירים להתרשם מולינור. השלושה היו ינגוה (Ingwë), פינווה ו[[תינגול]], שהפכו למנהיגי
שחור שער וגבוה, פאנור הכריזמטי והכישרוני התבלט כבר מגיל צעיר. בילדותו המוקדמת התחתן אביו שוב, הפעם עם ינדיס (Indis) מסיעת הווניר. פאנור לא שמח על הנישואים האלו, ואת שני אחיו למחצה, פינגולפין (Fingolfin) ופינרפין (Finarfin), לא חיבב, ולא הרבה להתגורר אתם בבית המלך. הוא היה עסוק במסעות ומחקרים משלו, ומראשית דרכו היה עצמאי. הוא המציא בנעוריו את הטנגוואר (Tengwar), הכתב שהיה שכלול לקודם שהמציא רומיל (Rúmil), ובו כתבו העלפים מאז. כמו כן יצר ושכלל אבני חן רבות, ולדברי [[גנדלף]], הפלנטירי (Palantiri), אבני הרואי ששימשו את מלכי [[נומנור]] וצאצאיהם בארץ התיכונה, היו גם מעשה ידיו. אך המוכרות והחשובות מכל יצירותיו היו שלושת אבני החן הגדולות - הסילמרילי, שבתוך כל אחת מהן נמסך בערבוביה אור שני העצים הקדושים שהאירו את ולינור. כל חייו של פאנור, ולמעשה כל תולדות העידן הראשון, הושפעו באופן מכריע מאבני החן האלו.
| |||