תשעה באב – הבדלי גרסאות

בשנה שבה חל תשעה באב ב[[מוצאי שבת]] (בין אם באמת חל במוצאי שבת, ובין אם חל בשבת ונדחה למוצאי שבת), הסעודה המפסקת היא למעשה [[סעודה שלישית]] של שבת, ולכן מותר לאכול ללא כל ההגבלות הללו, היות שאין נוהגים מנהגי אבלות ב[[שבת]].

 

{{ערך מורחב|חמשת העינויים}}

מאחר שתשעה באב הוא החמור מכל צומות האבל, חלים בו חמשת העינויים הנוהגים ב[[יום כיפור|יום הכיפורים]], אך יום כיפור נוהג מ[[דאורייתא]] ותשעה באב נוהג מ[[דרבנן]]. ההבדל בין הימים טמון במהות העומדת מאחורי איסורי היום: בעוד שביום כיפור חלים העינויים משום קדושה ורוממות, בתשעה באב הם מבטאים אבל ומצוקה. שוני זה בא לידי ביטוי במימרה חסידית:

* '''[[תשמיש המיטה]]''' - קיום [[יחסי אישות]]. ישנן דעות לפיהן בלילה גם נוהגים כל דיני [[טהרת המשפחה|הרחקות]].{{הערה|1={{שולחן ערוך|אורח חיים|תקנד|יח}}, ומשנה ברורה ס"ק ל"ז-ל"ח.}}

 

מאחר שמהותו של תשעה באב היא ה[[אבלות (יהדות)|אבלות]] על החורבן, חלים בו [[מנהג (יהדות)|מנהגי]] אבלות נוספים:

* נמנעים מישיבה על [[כיסא]] הגבוה משלושה [[טפח]]ים (אך רק עד [[חצות היום]]).{{הערה|1={{שולחן ערוך|אורח חיים|תקנט|ג}}}}

* ממעיטים באמצעי הנוחות ב[[שינה]], כמו הפחתת מספר ה[[כרית|כריות]] או שינה על מזרן המונח על הרצפה ולא על [[מיטה]].{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תקנה|ב}}, והרמ"א שם.}}

 

====איסור לימוד תורה====

[[לימוד תורה]] נחשב ביהדות כפעילות משמחת במיוחד, כדברי [[תהלים]]: {{ציטוטון|פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי לֵב}}.{{הערה|1={{תנ"ך|תהלים|יט|ט}}}} לפיכך לימוד תורה אסור בתשעה באב, שהוא יום אבלות. למרות האיסור, ספרים רבים הקשורים בחורבן מותרים בלמידה כל עוד היא נערכת בצורה שטחית וללא עיון. במסגרת זו ניתן ללמוד [[כתובים]] העוסקים בפורענות עם ישראל, כגון: