מערכת פאנו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ריכארד דדקינד ==> ריכרד דדקינד
Bustan1498 (שיחה | תרומות)
סידור
שורה 5:
==הגדרה פורמלית==
{{סימון מתמטי}}
ל'''מערכת פאנו''' שלושה מרכיבים - [[קבוצה (מתמטיקה)|קבוצה]] <math>\ \omega</math>, קבוע <math>\ 0\in \omega</math>, ופעולה <math>\ S :\colon \omega \rightarrowto \omega</math>, המקיימים את האקסיומות הבאות (בעברית נקרא לפעולה זו "פעולת העוקב"):
# קיים <math>\ 0\in \omega</math> כך שלכל <math>\ x\in \omega</math> לא מתקיים <math>\ S(x)=0</math> (כלומר, <math>0</math> הוא איבר ראשון במערכת).
# לכל שני איברים <math>\ x,y\in\omega</math>, אם <math>\ S(x)=S(y)</math> אז גם <math>\ x=y</math> (כלומר - הפונקציה <math>S</math> [[חד חד ערכית]]).
# [[תת-קבוצה|תת-הקבוצה]] היחידה <math>\ K\subseteq \omega</math> המקיימת את התכונות
#* <math>0 \in K</math>, ו-
שורה 13:
: היא <math>\ \omega</math> עצמה. (זוהי [[אינדוקציה מתמטית|אקסיומת האינדוקציה]]).
 
המספר 1 מוגדר במערכת הזו כעוקב של אפס, 2 מוגדר כעוקב של 1, וכן הלאה. לאחר שמגדירים את פעולת החיבור, אפשר לראות בפעולת העוקב הוספת אחד, כלומר <math>\ S(x)=x+1</math>. האקסיומה השלישית, המאפשרת להגדיר ולהוכיח טענות באינדוקציה, היא ליבה של המערכת. כיוון שהאקסיומה מונה על כל תת-קבוצה <math>K</math>, היא אינה כתובה ב[[שפה מסדר ראשון]]. בתורת ה[[מודל (לוגיקה מתמטית)|מודלים]] וה[[הוכחה פורמלית|הוכחות הפורמליות]] קל יותר לנתח מערכות מסדר ראשון, ואכן קיימת גרסה המחליפה את האקסיומה השלישית ב[[סכמת אקסיומות]], כדלקמן.
 
'''3''''. לכל [[נוסחה (לוגיקה מתמטית)|נוסחה]] <math>\ \phi (x, y_1, ... ,y_k)</math> בשפה, קיימת האקסיומה
שורה 19:
כאשר <math>\bar{y}</math> הוא קיצור עבור <math>\ y_1, ... ,y_k</math>.
 
בשפה מסדר ראשון לא ניתן למנות על "כל קבוצה", כפי שעושה האקסיומה השלישית. סכימת האקסיומות, הכוללת מספר בן-מניה של אקסיומות מסדר ראשון (אחת לכל נוסחה), מבטאת את אותה טענה, אבל מסתפקת בקבוצות שהן, במובן של הלוגיקה הפורמלית, [[קבוצה ניתנת להגדרה|ניתנות להגדרה]]. האקסיומה קובעת שאם <math>0</math> מקיים תכונה מסוימת, ולכל <math>x</math>, אם <math>x</math> מקיים אותה אז גם <math>x+1</math> מקיים אותה, אז התכונה מתקיימת לכל <math>x</math>.
 
המערכת הכוללת את שתי האקסיומות 1 ו-2 לעיל ואת סכימת האקסיומות 3' קרויה '''[[אריתמטיקת פאנו]]''', ומסומנת בדרך-כלל באותיות '''PA'''.
שורה 26:
אקסיומת האינדוקציה מאפשרת להגדיר פונקציות ב[[הגדרה רקורסיבית|אופן רקורסיבי]].
 
ה[[חיבור]], שסימנו <math>+</math>, הוא [[פעולה בינארית]] המוגדרת באופן הבא:
* בסיס: לכל x טבעי מתקיים <math>\ x + 0 = x</math>.
* השלב הרקורסיבי: לכל x,y טבעיים מתקיים <math>\ x+S(y)=S(x+y)</math>.
 
ה[[כפל]], שסימנו <math>\times</math>, הוא פעולה בינארית המוגדרת באופן הבא:
* בסיס: לכל <math>x</math> טבעי מתקיים <math>\ x \times 0 = 0</math>.
* השלב הרקורסיבי: לכל <math>x,y</math> טבעיים מתקיים <math>x \times S(y)=x+(x \times y)</math>.
 
באמצעות פעולת החיבור ניתן להגדיר את [[יחס סדר|יחס הסדר]] המוכר על הטבעיים: לכל שני מספרים טבעיים <math>\ x, y</math> מתקיים <math>x \le y</math> [[אם ורק אם]] קיים מספר טבעי <math>\ z</math> כך ש-<math>x+z=y \,</math>.
 
מהגדרה זו מקבלים שהעוקב של <math>0</math>, <math>\ S(0)</math> הוא [[איבר יחידה]] ביחס לכפל (לכל x טבעי מתקיים: <math>x \times S(0)=x+(x \times 0)=x+0=x</math>), וסימונו המקובל הוא [[1 (מספר)|1]]. מהגדרת החיבור נובע <math>\ s(x) = x+1</math>. לפי הסימון החדש פעולת החיבור מוגדרת לפי <math>\ x+(y+1) = (x+y) +1</math> ופעולת הכפל מוגדרת <math>\ x \times (y+1) = x + (x \times y)</math>.
 
אפשר להוכיח (באינדוקציה) שהמערכת מקיימת גם את כל האקסיומות המגדירות [[חוג למחצה]].
 
==מודלים==
[[ריכרד דדקינד]] הוכיח שמערכת האקסיומות של פאנו (עם אקסיומת האינדוקציה מסדר שני) היא [[מערכת קטגורית|קטגורית]], כלומר: כל שני [[מודל (לוגיקה מתמטית)|מודלים]] של מערכת זו הם [[איזומורפיזם|איזומורפיים]]. בניסוח פורמלי יותר: אם <math>\ <langle \omega_A,0_A,S_A >\rangle </math> ו- <math>\ <langle \omega_B,0_B,S_B >\rangle </math> הם שני מודלים של מערכת פאנו, אז הפונקציה <math>\ f: \colon \omega_A \to \omega_B </math>, המוגדרת (על-פי אקסיומת האינדוקציה של המערכת הראשונה) על ידי <math>\ f(0_A)=0_B, f(S_A(x))=S_B(f(x))</math>, היא איזומורפיזם בין המבנים.
 
=== מודלים לא סטנדרטיים ===
שורה 49:
=== הגדרת המספרים הטבעיים על-פי האקסיומות של תורת הקבוצות ===
אפשר לנקוט בשלוש גישות לגבי מהותם של המספרים הטבעיים. הראשונה, להניח שהמספרים הטבעיים הם, כשמם, ישות טבעית שקיומה הוא הנחה אינטואיטיבית ומקובלת. השנייה, להניח, כאקסיומה בסיסית במתמטיקה, שקיימת מערכת פאנו. ושלישית, לקבל את אקסיומות היסוד של תורת הקבוצות (כגון [[אקסיומות צרמלו-פרנקל|המערכת של צרמלו-פרנקל]]), ולבנות מאלו גם מערכת פאנו. גישה זו, השלישית, היא זו שהציעו [[גוטלוב פרגה]] ו[[ברטראנד ראסל]], והיא המקובלת היום על רוב המתמטיקאים. כך בונים מערכת פאנו:
* נגדיר את המספר <math>0</math> כ[[הקבוצה הריקה|קבוצה הריקה]] <math>\emptyset</math>.
* לכל קבוצה A נגדיר את העוקב של A על ידי: <math>\ S(A)=A \cup \{A\}</math>
 
שורה 61:
עתה, נגדיר [[קבוצה אינדוקטיבית]]: קבוצה אינדוקטיבית היא קבוצה המכילה את 0 (הקבוצה הריקה) וכן, עבור כל איבר בקבוצה, היא מכילה את העוקב לו. אזי, קבוצת המספרים הטבעיים <math>\ \omega</math> מוגדרת כקבוצה האינדוקטיבית הקטנה ביותר (המתקבלת מ[[חיתוך (מתמטיקה)|חיתוך]] של כל הקבוצות האינדוקטיביות).
 
כעת ניתן להגדיר על הטבעיים [[סדר חלקי]] פשוט באמצעות [[תת קבוצה|הכלה]] (כהגדרתה בתורת הקבוצות) באופן הבא: לכל <math>x,y</math> טבעיים נגדיר <math>x \le y</math> [[אם ורק אם]] <math>x \subseteq y</math>. לפי [[עקרון הסדר הטוב]] זהו [[סדר טוב]].
לכל x,y טבעיים נגדיר <math>x \le y</math> [[אם ורק אם]] <math>x \subseteq y</math>. לפי [[עקרון הסדר הטוב]] זהו [[סדר טוב]].
 
==קישורים חיצוניים==