גז בוז – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
Avivorly (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 79:
 
 
צפיפות המצבים תלוייה בהגדרת הבעיה הספציפית, נתייחס תחילה למקרה השכיח ביותר, גז בשלושה מימדים, ניתוחכאשר זהלחלקיקיו יכלוליחס אתתנע-אנרגיה הבא :<math>\epsilon= \frac{p^2}{2m}</math>.

ל 3D יכלל כלל הפיתוח, למקריםלמימדים האחרים יינתנו התוצאות הסופיות אשר ניתנות לפיתוח באופן דומה.
 
=== צפיפות מצבים ב3D ===
שורה 124 ⟵ 126:
נשים לב שפונקציה צפיפות המצבים מתבדרת באנרגיית היסוד, שוב הסיבה לכך היא חוסר הדיוק במעבר מסכימה בדידה לאינטגרל.
 
=== מקרים נוספים ===
ישנם מקרים נוספים עם יחסי תנע אנרגיה אחרים, במקרה הכללי יותר ניתן לנתח את [[יחס נפיצה#דוגמאות ליחסי נפיצה|יחס הנתע היחסותי]]
 
[להוסיף טבלת יחסי נפיצה]
== גז בוזונים מנוון<ref>{{צ-ספר|מחבר=Stephen J. Blundell & Katherine M. Blundell|שם=Concepts in Thermal Physics|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=2010}}</ref>==
בטמפרטורות גבוהות התפלגות בוז אינשטיין תיצור אכלוס דליל - מספר החלקיקים הממומצע מצב קוונטי קטן משמעותית מאחד. במצב זה כמעט ואין השפעה לכך שהגז מורכב מבוזונים - חלקיקים אשר אינם מצייתים לעיקרון האיסור של פאולי - לכן אין גבול למספר החלקיקים בכל מצב קוונטי. אך בטמפרטורות נמוכות ניתן לראות(בגרף לעיל) שאין זהו המצב. בגבול זה מספר גדול מן החלקיקים יאכלס את מצב היסוד של האנרגיה. בטמפרטורות אךה תתכנה תופעות של עיבוי בוז אינשטיין ועל נוזליות. הקושי העיקרי ביצירת צתופעות אלו הוא בידוד תרמו של הגז מסביבתו, שכן נדרשת טמפרטורה נמוכה מאוד ליצירתו, עבור הליום-4 טמפרטורה זו היא בערך 2.2 מעלות [[קלווין]].