חואן קרלוס הראשון, מלך ספרד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←ביוגרפיה: אביו - יותר ברור |
|||
שורה 40:
== ביוגרפיה ==
דון חואן קרלוס אלפונסו ויקטור מריה דה [[בית בורבון|בורבון]] אי בורבון – בנו של דון [[חואן דה בורבון]], רוזן [[ברצלונה]], ונכדו של [[אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד|אלפונסו השלושה עשר]], המלך האחרון של ספרד לפני הקמת [[הרפובליקה הספרדית השנייה]] – נולד ב[[רומא]] שב[[איטליה]], מקום גלותה של משפחת המלוכה הספרדית. הוא הוטבל ל[[נצרות]] על ידי מי שיהיה לימים ה[[אפיפיור]] [[פיוס השנים עשר]].
בפגישה שנערכה ב-[[25 באוגוסט]] [[1948]] בין שליט ספרד דאז, [[פרנסיסקו פרנקו|פרנקו]], לבין אביו של חואן קרלוס, הוסכם כי הנסיך בן ה-10 יעבור לספרד להשלמת חוק לימודיו. לאחר שסיים בית-ספר תיכון ב[[מדריד]], הוא עבר הכשרה [[צבא]]ית במספר אקדמיות צבאיות בין השנים [[1955]] עד [[1959]].
שורה 49:
(הן המלך והן המלכה הם צאצאים דור חמישי למלכה [[ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת|ויקטוריה]].)
ב-1969 אישר [[הפרלמנט הספרדי]] את הצעתו של פרנקו למנות את הנסיך חואן קרלוס ליורשו, אשר בבוא העת יהפוך למלך ספרד. זאת אף על פי שהמלוכה הייתה אמורה לעבור
פעמיים בתקופת שלטונו של פרנקו חואן קרלוס קיבל לידיו באופן זמני את משוכות השלטון עקב מחלתו של פרנקו - פעם אחת בין [[19 ביולי]] ל-[[2 בספטמבר]] [[1974]], ופעם נוספת בין [[30 באוקטובר]] ל-[[20 בנובמבר]] [[1975]]. אחרי מותו של פרנקו, הוכרז חואן קרלוס כמלך ספרד ב-[[22 בנובמבר]] 1975, וחמישה ימים לאחר מכן הוכתר בטקס הכתרה שהתקיים במדריד. בנו פליפה הפך ליורש העצר הספרדי וקיבל את התואר [[נסיך אסטוריאס]].
| |||